| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 1 | 1 | A woman
isha
אישה | I am a woman.
ani isha
אני אישה. |
| ↑↑↑ | 2 | A man
gever
גבר | You are a man.
ata gever
אתה גבר. |
| ↑↑↑ | 3 | A girl
yalda
ילדה | She is a girl.
hi yalda
היא ילדה. |
| ↑↑↑ | 4 | A boy
yeled
ילד | He is a boy.
hu yeled
הוא ילד. |
| ↑↑↑ | 5 | twenty-five
asrim vhamas
עשרים וחמש | I am 25 years old.
ani ben 25
אני בן 25. |
| ↑↑↑ | 6 | twelve
shtim esre
שתיים עשרה | A boy is twelve years old.
hyeled ben shteim esre.
הילד בן שנים עשרה. |
| ↑↑↑ | 7 | fourteen
arba esre
ארבע עשרה | A girl is 14 years old.
hyeled ben arba esre
הילד בן ארבע עשרה. |
| ↑↑↑ | 8 | forty
arba'im
ארבעים | You are 40 years old.
ata ben arbaim
אתה בן ארבעים. |
| ↑↑↑ | 9 | USA
artzot habrit
ארצות הברית. | I am from the USA.
ani mehartzot habrit
אני מארצות הברית. |
| ↑↑↑ | 10 | Germany
germania
גרמניה | She comes from Germany.
hu megia migermania
היא מגיעה מגרמניה. |
| ↑↑↑ | 11 | China
sin
סין | You are from China.
ata misin
אתה מסין. |
| ↑↑↑ | 12 | Japan
yapan
יפן | He comes from Japan.
ho megia myapan.
הוא מגיע מיפן. |
| ↑↑↑ | 13 | English
anglit
אנגלית | I speak English.
ani medber anglit.
אני מדבר אנגלית. |
| ↑↑↑ | 14 | German
germanit
גרמנית | You speak German.
ata medaber germanit.
אתה מדבר גרמנית. |
| ↑↑↑ | 15 | Chinese
sini
סיני | He speaks Chinese.
hu medaber sinit.
הוא מדבר סינית. |
| ↑↑↑ | 16 | Japanese
yapni
יפני | She speaks Japanese.
hi medabert yapanit.
היא מדברת יפנית. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 2 | 1 | to sleep
lishon
לישון | He sleeps.
hu yashen
הוא ישן. |
| ↑↑↑ | 2 | to shop
kniot
קניות | I go shopping.
ani olech lekniyot
אני הולך לקניות. |
| ↑↑↑ | 3 | to watch a movie
lirot seret
לראות סרט | You watch a movie.
ata rohe seret.
אתה רואה סרט |
| ↑↑↑ | 4 | to say
ledaber
לדבר | You say.
ata medaber.
אתה מדבר. |
| ↑↑↑ | 5 | to run
larotz
לרוץ | She runs.
hi ratza.
היא רצה. |
| ↑↑↑ | 6 | book
sefer
ספר | A Chinese book
sefer sini.
ספר סיני. |
| ↑↑↑ | 7 | food
okhel
אוכל | Japanese food
ochel yapni.
אוכל יפני. |
| ↑↑↑ | 8 | coffee
café
קפה | Hot coffee
café cham.
קפה חם. |
| ↑↑↑ | 9 | newspaper
iton
עיתון | An English newspaper
eiton yomi beanglit.
עיתון יומי באנגלית. |
| ↑↑↑ | 10 | to have
yesh
יש | I have a Japanese book.
yesh li sefer yapani.
יש לי ספר יפני. |
| ↑↑↑ | 11 | to learn
lilmod
ללמוד | I learn German.
ani lomed germanit.
אני לומד גרמנית. |
| ↑↑↑ | 12 | to eat
le'echol
לאכול | I eat Japanese food.
ani ochel ochel yapani.
אני אוכל אוכל יפני. |
| ↑↑↑ | 13 | to read
likro
לקרוא | He reads a Chinese book.
hu kore sefer besinit.
הוא קורא ספר בסינית. |
| ↑↑↑ | 14 | to drink
lishtot
לשתות | She drinks hot coffee.
hi shota café cham.
היא שותה קפה חם. |
| ↑↑↑ | 15 | to buy
liknot
לקנות | You buy an English newspaper.
ata kone iton behanglit.
אתה קונה עיתון באנגלית. |
| ↑↑↑ | 16 | rice
orez
אורז | I eat rice.
ani ochel orez.
אני אוכל אורז. |
| ↑↑↑ | 17 | soup
marak
מרק | The boy eats soup.
hayeled shote marak
הילד שותה מרק |
| ↑↑↑ | 18 | bread
lechem
לחם | I buy bread.
ani kone lechem
אני קונה לחם. |
| ↑↑↑ | 19 | a magazine
magzin
מגזין | The woman reads a magazine.
haisha koret magazin.
האישה קוראת מגזין. |
| ↑↑↑ | 20 | water
maim
מים | He drinks water.
hu shote maim
הוא שותה מים. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 3 | 1 | to cost
lishkol
לשקול |
|
| ↑↑↑ | 2 | one
echad
אחד | The bread costs one dollar.
lechem ole dolar echad
לחם עולה דולר אחד. |
| ↑↑↑ | 3 | three
shalosh
שלוש | A cup of coffee costs three dollars.
cos café ola shalosha dollar
כוס קפה עולה שלושה דולר. |
| ↑↑↑ | 4 | five
chamesh
חמש | A magazine costs five dollars.
magzin ole hamisha dollar.
מגזין עולה חמישה דולר. |
| ↑↑↑ | 5 | ten
eser
עשר | Soup costs ten dollars.
marak ole 10 dollar.
מרק עולה 10 דולר. |
| ↑↑↑ | 6 | an apple
tapuach
תפוח | I eat three apples.
achalti shlosha tapochim
אכלתי שלושה תפוחים. |
| ↑↑↑ | 7 | a glass
cos
כוס |
|
| ↑↑↑ | 8 | two
shtaim
שתיים | A man drinks two cups of water.
hagever shote 2 cosot maim.
הגבר שותה 2 כוסות מים. |
| ↑↑↑ | 9 | four
arba
ארבע | We buy four English books.
ahanchnu konim arba'a safarim be'agnlit.
אנחנו קונים ארבעה ספרים באנגלית. |
| ↑↑↑ | 10 | seven
sheva
שבע | They eat seven apples.
hem achlu shiva'a tapohim.
הם אכלו שבעה תפוחים. |
| ↑↑↑ | 11 | family
mispacha
משפחה | We are a family of four.
ahano 4 bamispha.
אנחנו 4 במשפחה. |
| ↑↑↑ | 12 | father
aba
אבא | This is my father.
ze aba sheli.
זה אבא שלי. |
| ↑↑↑ | 13 | mother
ima
אמא | This is my mother.
zo ima sheli.
זו אמא שלי |
| ↑↑↑ | 14 | son
yeled
ילד | That is your son.
ze haben shelach.
זה הבן שלך. |
| ↑↑↑ | 15 | daughter
yalda
ילדה | That is your daughter.
zot habat shelach.
זאת הבת שלך. |
| ↑↑↑ | 16 | older sister
achot gdola
אחות גדולה | She is his older sister.
hi achoto hagdola
היא אחותו הגדולה |
| ↑↑↑ | 17 | older brother
ach gadol
אח גדול | He is her older brother.
hu achiya hagadol
הוא אחיה הגדולה |
| ↑↑↑ | 18 | younger sister
achot ktana
אחות קטנה | I have two younger sisters.
yesh li shtey achayot tzehirot.
יש לי שתי אחיות צעירות. |
| ↑↑↑ | 19 | younger brother
ach katan
אח קטן | You have one younger brother.
yesh lecha ach tzahir.
יש לך אח צעיר. |
| ↑↑↑ | 20 | sibling
achayot
אחיות | They are my siblings.
hen achayot sheli
הן אחיות שלי |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 4 | 1 | eleven
sheva
שבע | This girl is eleven years old.
hayalda bat sheva.
הילדה בת שבע |
| ↑↑↑ | 2 | twelve
shteim esre
שתים עשרה | This boy is twelve years old.
hayeled ben shtaim esra.
הילד בן שתים עשרה |
| ↑↑↑ | 3 | twenty
esrim
עשרים | He is 20 years old.
hu ben esraim.
הוא בן עשרים |
| ↑↑↑ | 4 | thirty
shloshim
שלושים | She is 30 years old.
hi bat shloshim.
היא בת שלושים. |
| ↑↑↑ | 5 | fifty
chamishim
חמישים | My mother is 50 years old.
ima sheli bat chamishim.
אמא שלי בת 50. |
| ↑↑↑ | 6 | to live
lichiot
לחיות | I live in building 8.
ani gar bebinyan mispar 8.
אני גר בבניין מספר 8. |
| ↑↑↑ | 7 | floor
ritzpa
רצפה | He lives on the third floor.
hu gar bakoma hashlishit.
הוא גר בקומה השלישית. |
| ↑↑↑ | 8 | thirteen
shlosh esre
שלוש עשרה | That girl lives in room number 13.
hyalda gara becheder mispar 13.
הילדה גרה בחדר מספר 13. |
| ↑↑↑ | 9 | fourteen
arba esre
ארבע עשרה | That man lives on the 14th floor.
hagever haze gar bakoma ha14.
הגבר הזה גר בקומה ה14. |
| ↑↑↑ | 10 | fifteen
chamesh esre
חמש עשרה | That building has 15 floors.
babinyan haze yesh 15 komot.
בבניין הזה יש 15 קומות. |
| ↑↑↑ | 11 | house number
mispar habait
מספר הבית | She lives in house number 10.
hi gara bedira mispar 10.
היא גרה בדירה מספר 10. |
| ↑↑↑ | 12 | to weigh
lishkol
לשקול | I weigh 41 kilograms.
ani shokel 41 kilo.
אני שוקל 41 קילו. |
| ↑↑↑ | 13 | kilogram
kilo
קילו | My father weighs 85 kilograms.
aba sheli shokel 85 kilo.
אבא שלי שוקל 85 קילו. |
| ↑↑↑ | 14 | tall
gova
גבוה | I am 158 centimeters tall.
hagova sheli ze 158 centimtar.
הגובה שלי זה 158 סנטימטר. |
| ↑↑↑ | 15 | centimeter
santimeter
סנטימטר | That woman is 180 centimeters tall.
haisha begova shel 180 centimetar
האישה בגובה של 180 סנטימטר. |
| ↑↑↑ | 16 | hundred
meah
מאה | This girl is 100 centimeters tall.
hayalda begova shel 100 centimetar
הילדה בגובה של 100 סנטימטר. |
| ↑↑↑ | 17 | student
talmid
תלמיד | A student reads a book.
student kore sefer.
סטודנט קורא ספר. |
| ↑↑↑ | 18 | a thousand
elef
אלף | One thousand students learn Chinese.
elef talmidim lomdim sinit.
אלף תלמידים לומדים סינית. |
| ↑↑↑ | 19 | ten thousand
asert alafim
עשרת אלפים | He has fifty thousand dollars.
yesh lo 50 elef dollar.
יש לו 50 אלף דולר. |
| ↑↑↑ | 20 | a hundred thousand
meah elef
מאה אלף | A hundred thousand people live here.
meah elef eish garim po.
מאה אלף איש גרים פה. |
| ↑↑↑ | 21 | a million
million
מיליון | Eighty million people live in Germany.
shmonim milion anashim garim bgermanya.
שמונים מיליון אנשים גרים בגרמניה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 5 | 1 | song
shir
שיר | Japanese song.
shir yapni
שיר יפני. |
| ↑↑↑ | 2 | to listen
le'akshiv
להקשיב | I listen to a Chinese song.
ani makshiv leshir sini
אני מקשיב לשיר סיני |
| ↑↑↑ | 3 | to sing
lashir
לשיר | He sings an English song.
hu shar shir behanglit
הוא שר שיר באנגלית. |
| ↑↑↑ | 4 | to dance
lirkod
לרקוד | We dance to French songs.
rakdnu leshirim btzarfatit
רקדנו לשירים בצרפתית |
| ↑↑↑ | 5 | to draw
letzayer
לצייר | The boy draws an apple.
hayeled metzayer tapoach
הילד מצייר תפוח |
| ↑↑↑ | 6 | to like
lechabev
לחבב | She likes to sing Japanese songs.
hy o'evet lashir shirim yapanim
היא אוהבת לשיר שירים יפנים. |
| ↑↑↑ | 7 | and
ve
ו | You like to sing Chinese songs and to draw pictures.
ata ohev lashir shirim sinim velatzyer tmunot
אתה אוהב לשיר שירים סיניים ולצייר תמונות |
| ↑↑↑ | 8 | music
musica
מוזיקה | I like to listen to Japanese music and to sing Japanese songs.
ani o'evet lehakshiv lemusica yapanit velasir shirim yapanim.
אני אוהבת להקשיב למוזיקה יפנית ולשיר שירים יפנים. |
| ↑↑↑ | 9 | to want
ata rotze
אתה רוצה | I want to listen to French music.
ani rozse lehakshiv lemosica tzarfatit
אני רוצה להקשיב למוזיקה צרפתית. |
| ↑↑↑ | 10 | yoga
yoga
יוגה | Her mother likes yoga.
ima shela ohevt yoga
אמא שלה אוהבת יוגה. |
| ↑↑↑ | 11 | to play
lesha'ek
לשחק |
|
| ↑↑↑ | 12 | basketball
cadursal
כדורסל | I play basketball.
ani mesachek kadursal.
אני משחק כדורסל. |
| ↑↑↑ | 13 | swimming
lischot
לשחות | I like swimming.
ani ohev lischot.
אני אוהב לשחות. |
| ↑↑↑ | 14 | favorite
ahuv
אהוב | Favorite song
shir ahuv.
שיר אהוב. |
| ↑↑↑ | 15 | sport
sport
ספורט | Your favorite sport is basketball.
hasport ha'auv alecha ze kadursal
הספורט האהוב עליך זה כדורסל |
| ↑↑↑ | 16 | soccer
caduregel
כדורגל | My favorite sport is soccer.
hasport ha'auv alai ze Kaduregel
הספורט האהוב עלי זה כדורגל. |
| ↑↑↑ | 17 | roommate
shutaf
שותף | He plays basketball with his roommate.
hu mesachek Kadursal eim hashutafim shelo.
הוא משחק כדורסל עם השותפים שלו. |
| ↑↑↑ | 18 | parents
horim
הורים | I go shopping with my parents.
ani olech lekniot eim hahorim sheli.
אני הולך לקניות עם ההורים שלי |
| ↑↑↑ | 19 | classmate
chaver lakita
חבר לכיתה | We play soccer with our classmates.
anachno meschakim Kaduregel aim chavrei hakiti shel'anu
אנחנו משחקים כדורגל עם חברי הכיתה שלנו |
| ↑↑↑ | 20 | friends
chaverim
חברים | She wants to listen to German songs with her friends.
hi rotza lehakshiv leshirim germanim eim haverim shela.
היא רוצה להקשיב לשירים גרמנים עם החברים שלה. |
| ↑↑↑ | 21 | to watch TV
litzpot
לצפות | He likes watching TV with his friends.
hu ohev litzpot bateliviza im hachaverim shelo
הוא אוהב לצפות בטלויזיה עם החברים שלו |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 6 | 1 | breakfast
aruchat boker
ארוחת בוקר | I have breakfast with my sister.
yesh li aruchat boker im achoti
יש לי ארוחת בוקר עם אחותי. |
| ↑↑↑ | 2 | lunch
aruchat tza'araim
ארוחת צהריים | He has lunch with his friends.
hu achal arocha im hachaverim
הוא אכל ארוחה עם החברים. |
| ↑↑↑ | 3 | dinner
aruchat erev
ארוחת ערב | My parents and I have dinner.
yesh li aruchat erev im hahorim sheli
יש לי ארוחת ערב עם ההורים שלי |
| ↑↑↑ | 4 | fried egg
betzim metoganot
ביצים מטוגנות | I eat fried eggs for breakfast.
ani ochel beitzim metuganot le'aruchat boker
אני אוכל ביצים מטוגנות לארוחת בוקר |
| ↑↑↑ | 5 | sausage
naknikiot
נקניקיות | They eat sausage for lunch.
hem ochlim naknikiot letzohorayim
הם אוכלים נקניקיות לצוהריים. |
| ↑↑↑ | 6 | fried rice
orez metogan
אורז מטוגן | We eat fried rice for dinner.
anachnu ochlim orez metogan le'aruchat erev
אנחנו אוכלים אורז מטוגן לארוחת ערב |
| ↑↑↑ | 7 | seafood
perot yam
פירות-ים | We don't have seafood.
ein lano perot yam
אין לנו פירות ים. |
| ↑↑↑ | 8 | meat
basar
בשר | You don't eat any kind of meat.
ata lo ochel kol sug shel basar
אתה לא אוכל כול סוג של בשר. |
| ↑↑↑ | 9 | pork
chazir
חזיר | He doesn't like to eat pork.
hu lo ochel chazir
הוא לא אוכל חזיר. |
| ↑↑↑ | 10 | chicken
of
עוף | I don't want to eat chicken.
ani lo rose le'echol of
אני לא רוצה לאכול עוף. |
| ↑↑↑ | 11 | fish
dag
דג | They don't like to eat fish.
hem lo ohavim le'echol dagim.
הם לא אוהבים לאכול דגים. |
| ↑↑↑ | 12 | tofu
tofu
טופו | This is not tofu.
ze lo tofu
זה לא טופו. |
| ↑↑↑ | 13 | sweet
matok
מתוק | This is very sweet.
ze meod matok
זה מאוד מתוק. |
| ↑↑↑ | 14 | salty
maloach
מלוח | His soup is too salty.
hamarak shelo yoter midai maluach.
המרק שלו יותר מדי מלוח |
| ↑↑↑ | 15 | sour
chamotz
חמוץ | This apple is very sour.
hatapuach meod chamutz
התפוח מאד חמוץ |
| ↑↑↑ | 16 | bitter
marir
מריר | My coffee is very bitter.
hacafe sheli meod marir
הקפה שלי מאד מריר |
| ↑↑↑ | 17 | spicy
charif
חריף | The food is very spicy.
ha'ochel meod charif
האוכל מאוד חריף. |
| ↑↑↑ | 18 | delicious
taim
טעים | It is delicious.
ze taim
זה טעים |
| ↑↑↑ | 19 | to put
lasim
לשים |
|
| ↑↑↑ | 20 | sugar
sucar
סוכר | She puts sugar in her coffee.
hi sama sucar bacafe
היא שמה סוכר בקפה. |
| ↑↑↑ | 21 | salt
melach
מלח | He puts salt on his fried egg.
hu sam melach babeitza hametugent
הוא שם מלח בביצה המטוגנת. |
| ↑↑↑ | 22 | pepper
pilpel
פלפל | I put pepper in my food.
ani sam pilpel baochel
אני שם פלפל באוכל |
| ↑↑↑ | 23 | sauce
rotev
רוטב | The sauce is very salty.
harotev meod malu'ach
הרוטב מאוד מלוח. |
| ↑↑↑ | 24 | to think
lachshov
לחשוב | I think the food is very salty.
ani choshev sheha'ochel meod malu'ach
אני חושב שהאוכל מאוד מלוח. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 7 | 1 | vegetables
yerakot
ירקות | We have vegetable soup.
yesh lano marak yerakot
יש לנו מרק ירקות. |
| ↑↑↑ | 2 | a carrot
gezer
גזר | There is chicken and carrots in the soup.
yesh of vegezer bamarak
יש עוף וגזר במרק |
| ↑↑↑ | 3 | a potato
tapoach adama
תפוח אדמה | There is pork and potatoes in the food.
yesh chazir vetapochei adama ba'ochel
יש חזיר ותפוחי אדמה באוכל. |
| ↑↑↑ | 4 | a tomato
agvania
עגבניה | There are tomatoes in the fried rice.
yesh agvaniot baorez hametogan
יש עגבניות באורז המטוגן |
| ↑↑↑ | 5 | a mushroom
pitria
פטרייה | There are mushrooms in the sauce.
yesh pitriot barotev
יש פטריות ברוטב. |
| ↑↑↑ | 6 | can
yachol
יכול | I can do it.
ani yachol la'asot et ze
אני יכול לעשות את זה. |
| ↑↑↑ | 7 | chili
tz
צילי | You can eat chili.
ata yachol le'echol chili
אתה יכול לאכול צילי. |
| ↑↑↑ | 8 | garlic
shum
שום | He can eat garlic.
hu yachol le'echol shum
הוא יכול לאכול שום. |
| ↑↑↑ | 9 | mint
menta
מנטה | I cannot eat mint.
ani lo yachol le'echol menta
אני לא יכול לאכול מנטה. |
| ↑↑↑ | 10 | coriander
cusbara
כוסברה | She cannot eat coriander.
hi lo yechola le'echol cusbara
היא לא יכולה לאכול כוסברה. |
| ↑↑↑ | 11 | fruit
pri
פרי |
|
| ↑↑↑ | 12 | a peach
afarsek
אפרסק | I want to buy a kilogram of peaches.
ani rotza liknot kilogram shel afarsekim.
אני רוצה לקנות קילוגרם של אפרסקים. |
| ↑↑↑ | 13 | a pear
agas
אגס | He wants to eat two pears.
hu rotze le'echol shney agasim
הוא רוצה לאכול שני אגסים. |
| ↑↑↑ | 14 | a strawberry
tut sade
תות שדה | You want to buy two kilograms of strawberries.
ata rotze liknot shney kilo tutim
אתה רוצה לקנות שני קילו תותים |
| ↑↑↑ | 15 | a watermelon
avatiach
אבטיח | The watermelon weighs one kilogram.
ha'avati'ach shokel kilo
האבטיח שוקל קילו. |
| ↑↑↑ | 16 | an orange
tapuz
תפוז | Five oranges weigh a kilogram.
chamisha tapuzim shoklim kilo
חמישה תפוזים שוקלים קילו. |
| ↑↑↑ | 17 | frozen
cafu
קפוא | Frozen strawberries are not delicious.
tutim kfuim hem lo te'imim
תותים קפואים הם לא טעימים. |
| ↑↑↑ | 18 | fresh
tari
טרי | Fresh strawberries are very delicious.
tutim triyim hem meod te'imim
תותים טרים הם מאוד טעימים. |
| ↑↑↑ | 19 | dry
yavesh
יבש | Dried peaches are not so delicious.
afarsekim yeveshim hem lo col cah' te'imim.
אפרסקים יבשים הם לא כל כך טעימים. |
| ↑↑↑ | 20 | a box
kufsa
קופסא | She wants to buy a box of pears.
hi rotza liknot kufsa shel afarsekim
היא רוצה לקנות קופסה של אפרסקים. |
| ↑↑↑ | 21 | a can
pachit
פחית | He wants to buy peaches in a can.
hu rotze liknot afarsekim bepachit
הוא רוצה לקנות אפרסקים בפחית |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 8 | 1 | fruit juice
mitz perot
מיץ פירות | He does not like to drink fruit juice.
hu lo ohev lishtot mitz perot
הוא לא אוהב לשתות מיץ פירות. |
| ↑↑↑ | 2 | apple juice
mitz tapuchim
מיץ תפוחים | She likes to drink apple juice.
hi ohevet lishtot mitz tapochim
היא אוהבת לשתות מיץ תפוחים |
| ↑↑↑ | 3 | soft drink
mashke kal
משקה קל | I do not drink soft drinks.
ani lo shote mashka'aot kalim
אני לא שותה משקאות קלים. |
| ↑↑↑ | 4 | small
katan
קטן | He wants to drink a small glass of apple juice.
hu rotze lishtot cos ktana shel mitz tapochim
הוא רוצה לשתות כוס קטנה של מיץ תפוחים. |
| ↑↑↑ | 5 | to take
lakachat
לקחת | I'll take a small glass of apple juice.
ani akach cos ktana shel mitz tapochim
אני אקח כוס קטנה של מיץ תפוחים. |
| ↑↑↑ | 6 | pot
kankan
קנקן | I want to drink a pot of tea.
ani rotze lishtot kankan te
אני רוצה לשתות קנקן תה. |
| ↑↑↑ | 7 | hot
cham
חם | This pot of tea is hot.
sir hate haze ksat cham
סיר התה הזה קצת חם |
| ↑↑↑ | 8 | cold
kar
קר | This cup of coffee is already cold.
cus hacafe hazot kvar kara
כוס הקפה הזאת כבר קרה |
| ↑↑↑ | 9 | a shake
sheyk
שייק | I'll take an apple shake.
ani ekach shake tapoach
אני אקח שייק תפוח. |
| ↑↑↑ | 10 | ice
kerach
קרח | She takes apple juice with ice.
hi lakcha mitz tapochim eim kerach
היא לקחה מיץ תפוחים עם קרח |
| ↑↑↑ | 11 | big
gadol
גדול | You'll take a big glass of beer.
at tikhi cos gdola shel bira.
את תקחי כוס גדולה של בירה. |
| ↑↑↑ | 12 | medium
beinoni
בינוני | He takes a medium-sized cup of coffee.
hu loke'ach cos binonit shel café
הוא לוקח כוס בינונית של קפה |
| ↑↑↑ | 13 | beer
bira
בירה | My father drinks coffee but does not drink beer.
aba sheli shote café aval hu lo shote bira
אבא שלי שותה קפה אבל הוא לא שותה בירה. |
| ↑↑↑ | 14 | red wine
ya'in adom
יין אדום | I do not drink beer, but I drink red wine.
ani lo shote bira aval ani shote yain adom
אני לא שותה בירה אבל אני שותה יין אדום. |
| ↑↑↑ | 15 | white wine
ya'in lavan
יין לבן | She does not want red wine but white wine.
hi lo rotza yain adom ela yain lavan
היא לא רוצה יין אדום אלא יין לבן |
| ↑↑↑ | 16 | alcohol
alcohol
אלכוהול | She does not drink alcohol at all.
hi lo shota alcohol bechlal
היא לא שותה אלכוהול בכלל. |
| ↑↑↑ | 17 | a bottle
bakbuk
בקבוק | A bottle of beer please!
bakbuk bira bevakasha
בקבוק בירה בבקשה |
| ↑↑↑ | 18 | without
bli
בלי | Fruit juice without sugar
mitz perot bli sucar
מיץ פירות בלי סוכר. |
| ↑↑↑ | 19 | iced coffee
café kar
קפה קר | He likes a big glass of iced coffee.
hu ohev cos gdola shel ice café
הוא אוהב כוס גדולה של אייס קפה. |
| ↑↑↑ | 20 | little
ktzat
קצת | The coffee is a little sweet.
ha'café ktzat ma'tok
הקפה קצת מתוק. |
| ↑↑↑ | 21 | very
meod
מאד | The iced coffee is very sweet.
ha'ice café meod ma'tok
האייס קפה מאוד מתוק. |
| ↑↑↑ | 22 | lemon tea
te limon
תה לימון | She likes to drink lemon tea without sugar.
hi ohevet te limon bli sucar
היא אוהב תה לימון בלי סוכר. |
| ↑↑↑ | 23 | green tea
te yarok
תה ירוק | He likes to drink green tea.
hu ohev lishtot te yarok
הוא אוהב לשתות תה ירוק. |
| ↑↑↑ | 24 | milk
chalav
חלב | I do not like to drink milk.
ani lo ohev lishtot chalav
אני לא אוהב לשתות חלב. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 9 | 1 | to come in
lehikanes
להיכנס | Please come in.
bevakasha hikanes
בבקשה היכנס. |
| ↑↑↑ | 2 | to sit
lashevet
לשבת | Please sit here.
bevakasha teshev po
בבקשה תשב פה |
| ↑↑↑ | 3 | to order
lehazmin
להזמין | Please order food.
bevakasha tazmin ochel
בבקשה תזמין אוכל |
| ↑↑↑ | 4 | to wait
lechakot
לחכות | Please wait a moment.
techake rak rega
תחכה רק רגע. |
| ↑↑↑ | 5 | a meal
arucha
ארוחה |
|
| ↑↑↑ | 6 | a menu
tafrit.
תפריט |
|
| ↑↑↑ | 7 | to be hungry
ra'ev
רעב | I am very hungry.
ani meod raev
אני מאוד רעב. |
| ↑↑↑ | 8 | to be full
save'a
שבע | I am full.
ani save'a
אני שבע |
| ↑↑↑ | 9 | to be allergic
alergi
אלרגי | He is allergic to seafood.
hu alergi leperot yam
הוא אלרגי לפירות ים. |
| ↑↑↑ | 10 | to be vegetarian
tzimchoni
צמחוני | She is a vegetarian.
hi tzimchonit
היא צמחונית. |
| ↑↑↑ | 11 | to be on a diet
dieta
דיאטה | She is on a diet.
hi bedieta
היא בדיאטה. |
| ↑↑↑ | 12 | more
od
עוד | I would like to order more food.
ani rotze la'azmin od ochel
אני רוצה להזמין עוד אוכל. |
| ↑↑↑ | 13 | a snack
chatif
חטיף | I would like to eat some snacks.
ani rotze le'echol ese chatif
אני רוצה לאכול איזה חטיף. |
| ↑↑↑ | 14 | dessert
kinoach
קינוח | I would like to have fruit for dessert.
ani rotze perot lekino'ach
אני רוצה פירות לקינוח. |
| ↑↑↑ | 15 | beverage
mashke
משקה | You would like to see the beverage menu.
ata tirtze lirot et tafrit hamashka'ot
אתה תרצה לראות את תפריט המשקאות. |
| ↑↑↑ | 16 | ice cream
glida
גלידה | They would like to order ice cream.
hem rotzim lehazmin glida
הם רוצים להזמין גלידה. |
| ↑↑↑ | 17 | to pay
leshalem
לשלם |
|
| ↑↑↑ | 18 | a credit card
cartis ashrai
כרטיס אשראי | Can I pay with a credit card?
ani yachol leshalem im cartis ashrai?
אני יכול לשלם עם כרטיס אשראי? |
| ↑↑↑ | 19 | to recommend
lehamlitz
להמליץ | Can you recommend a dish?
at yechola le'hamlitz li al mana?
את יכולה להמליץ לי על מנה? |
| ↑↑↑ | 20 | to bring
lehavi
להביא | Can you bring me the English menu?
ata yachol lehavi li et hatafrit be'anglit?
אתה יכול להביא לי את התפריט באנגלית |
| ↑↑↑ | 21 | a bill
cheshbon
חשבון | Can you please bring me the bill?
at yechola le'havi li et hacheshbon?
את יכולה להביא לי את החשבון? |
| ↑↑↑ | 22 | a receipt
kabala
קבלה | Can you please bring me the receipt?
at yechola le'havi li et hakabala
את יכולה להביא לי את הקבלה? |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 10 | 1 | under
mitachat
מתחת | The book is under the strawberry box.
hasefer haze mitachat lekufsat hatutim
הספר הזה מתחת לקופסת התותים |
| ↑↑↑ | 2 | a room
cheder
חדר | The women's magazine is in the room.
magazin hanashim bacheder
מגזין הנשים בחדר |
| ↑↑↑ | 3 | a table
sholchan
שולחן | A table is in the room.
sholchan nimtza bacheder.
שולחן נמצא בחדר. |
| ↑↑↑ | 4 | on
al
על | Apples are on the table.
hatapochim al hasholchan
התפוחים על השולחן. |
| ↑↑↑ | 5 | a dictionary
milon
מילון | An English dictionary is on the table.
hamilon le'anglit al hashulchan
המילון לאנגלית על השולחן |
| ↑↑↑ | 6 | a chair
cise, kise
כיסא | He sits on the chair.
hu yoshev al hakise
הוא יושב על הכיסא. |
| ↑↑↑ | 7 | between
bein
בין | The dictionary is between the newspaper and the magazine.
hamilon ben hayiton lamagazin
המילון בין העיתון למגזין |
| ↑↑↑ | 8 | a pen
et
עט | The pen is between the glass and the dictionary.
ha'et ben hakos lamilon
העט בין הכוס למילון |
| ↑↑↑ | 9 | a classroom
kita
כיתה | There are chairs in the classroom.
yesh kisaot bakita
יש כסאות בכיתה |
| ↑↑↑ | 10 | a teacher
mora
מורה | The teacher sits between me and my classmate.
hamore yoshev bini lebain hatalmidim
המורה יושב ביני לבין התלמידים. |
| ↑↑↑ | 11 | outside
bachutz
בחוץ | The teacher is outside the classroom.
hamore michotz lakita
המורה מחוץ לכיתה |
| ↑↑↑ | 12 | inside
befnim
בפנים | All students are inside the classroom.
kol hatalmidim betoch hakita
כל התלמידים בתוך הכיתה |
| ↑↑↑ | 13 | at
be
ב | I am at school.
ani be'bait hasefer
אני בבית הספר. |
| ↑↑↑ | 14 | a school
bait sefer
בית ספר | The students are at school.
hatalmidim be'bait hasefer
התלמידים בבית הספר |
| ↑↑↑ | 15 | a canteen
kantina
קנטינה | The canteen is in the school.
hakantina betoch bait hasefer
הקנטינה בתוך בית הספר |
| ↑↑↑ | 16 | here
po
פה | We are here.
anachno po
אנחנו פה. |
| ↑↑↑ | 17 | there
sham
שם | They are there.
hem sham
הם שם. |
| ↑↑↑ | 18 | a book store
chanut sfarim
חנות ספרים | You are at the book store.
ata nimsa bechanut hasfarim
אתה נמצא בחנות הספרים. |
| ↑↑↑ | 19 | a park
park
פארק | We are in the park.
anachno bapark
אנחנו בפארק. |
| ↑↑↑ | 20 | at the corner
bapina
בפינה | The school is on the corner.
bait hasefer hu bapina
בית הספר הוא בפינה |
| ↑↑↑ | 21 | opposite to
mul
מול | The book store is opposite the school.
chanot hasfarim hi mimul lebait hasefer
חנות הספרים היא ממול לבית הספר. |
| ↑↑↑ | 22 | near
leyad
ליד | The school is near the park.
bait hasefer hu mul hapark
הבית ספר הוא מול הפארק. |
| ↑↑↑ | 23 | far
rachok
רחוק | The book store is very far from the park.
chanut hasfarim rechoka meod mehapark
חנות הספרים רחוקה מאד מהפארק |
| ↑↑↑ | 24 | toilet
shirutim
שירותים | The toilet is far from here.
hashirutim rechokim mipo
השירותים רחוקים מפה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 11 | 1 | to go
lalechet
ללכת | I go to school.
ani olech lebait hasefer
אני הולך לבית הספר. |
| ↑↑↑ | 2 | a zoo
gan hayot
גן חיות | We go to the zoo.
anachnu holchot lagan hayot
אנחנו הולכות לגן חיות |
| ↑↑↑ | 3 | a beach
chof
חוף | You go to the beach.
at holehet lehof hayam.
את הולכת לחוף הים. |
| ↑↑↑ | 4 | a restaurant
mis'ada
מסעדה | She goes to the restaurant.
hi olechet lemisada
היא הולכת למסעדה. |
| ↑↑↑ | 5 | a market
shuk
שוק | They go to the market.
hem olchim lashuk
הם הולכים לשוק. |
| ↑↑↑ | 6 | a museum
moziaon
מוזיאון | Children like to go to the museum.
yeladim ohavim lalechet lamoze'on
ילדים אוהבים ללכת למוזיאון |
| ↑↑↑ | 7 | library
sifriya
ספרייה | He reads a book at the library.
hu kore sefer basifriya
הוא קורא ספר בספרייה. |
| ↑↑↑ | 8 | swimming pool
brechat schiah
בריכת שחייה | They swim at the swimming pool.
hem shochim bebrechat haschiya
הם שוחים בבריכת השחייה |
| ↑↑↑ | 9 | home
bait
בית | I go back home.
ani chozer habaita
אני חוזר הביתה. |
| ↑↑↑ | 10 | a supermarket
supermarket
סופרמרקט | She buys bread at the supermarket.
hi kona lechem basupermarket
היא קונה לחם בסופרמרקט |
| ↑↑↑ | 11 | a coffee shop
bet café
בית קפה | I go to the coffee shop to buy a cup of coffee.
ani olecht lebait hakafe liknot kos café
אני הולכת לבית הקפה לקנות כוס קפה |
| ↑↑↑ | 12 | between
ben
בין | The restaurant is between the market and the school.
hamisada hi ben hashuk lebait hasefer
המסעדה היא בין השוק לבית הספר. |
| ↑↑↑ | 13 | in front of
lifney
לפני | The coffee shop is in front of the market.
bait hacafe hu mol hashuk
בית הקפה הוא מול השוק |
| ↑↑↑ | 14 | behind
me'achorey
מאחורי | The swimming pool is behind the school.
brechat haschiya hi meachorey bait hasefer
בריכת השחייה היא מאוחרי בית הספר |
| ↑↑↑ | 15 | on the left
betzad smol
בצד שמאל | The coffee shop is on the left side of the restaurant.
bait hacafe hu betzad smol shel hamisada
בית הקפה הוא בצד שמאל של המסעדה |
| ↑↑↑ | 16 | on the right
betzad yamin
בצד ימין | The school is on the right side of the zoo.
bait hasefer hu betzad yamin shel hasafari
בית הספר הוא בצד ימין של הספארי |
| ↑↑↑ | 17 | north
tzafon
צפון | My house is north of the library.
habait sheli hu mitzafon lasifriya
הבית שלי הוא מצפון לספרייה. |
| ↑↑↑ | 18 | south
darom
דרום | The coffee shop is on the south side of the market.
bait hacafe hu batzad hadromi shel hashuk
בית הקפה הוא בצד הדרומי של השוק |
| ↑↑↑ | 19 | east
mizrach
מזרח | We are going east.
anachnu olchim lekivun mizrach
אנחנו הולכים לכיוון מזרח. |
| ↑↑↑ | 20 | west
ma'arav
מערב | We are going west.
anachnu olchim lekivun ma'arav
אנחנו הולכים לכיוון מערב. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 12 | 1 | a car
rechev
רכב | I drive a car to the market.
ani nose'a berechev lashuk
אני נוסע ברכב לשוק. |
| ↑↑↑ | 2 | a motorcycle
afanoa
אופנוע | He rides a motorcycle to the zoo.
hu nose'a beofno'a legan hachayot
הוא נוסע באופנוע לגן חיות. |
| ↑↑↑ | 3 | a bicycle
ofanaim
אופניים | I ride a bicycle to school.
ani rochev al ofanayim lebait hasefer
אני רוכב על אופניים לבית הספר |
| ↑↑↑ | 4 | a bus
autobus
אוטובוס | You go to the market by bus.
ata nose'a lashuk beotobus
אתה נוסע לשוק באוטובוס. |
| ↑↑↑ | 5 | a taxi
monit
מונית | She goes to the supermarket by taxi.
hi lokachat monit lasupermarket
היא לוקחת מונית לסופרמרקט. |
| ↑↑↑ | 6 | a subway
rakevet
רכבת | We go to school by subway.
anachnu olchim lebait hasefer berakevet
אנחנו הולכים לבית הספר ברכבת. |
| ↑↑↑ | 7 | to walk
lalechet
ללכת | I walk to school.
ani olech lebait hasefer
אני הולך לבית הספר. |
| ↑↑↑ | 8 | to get on the bus
la'alot lautobus
לעלות לאוטובוס | You get on the bus.
ata ole laotobus
אתה עולה לאוטובוס |
| ↑↑↑ | 9 | to get off the bus
laredet meha'autobus
לרדת מהאוטובוס | She gets off the bus.
hi yoredet meha'otobus
היא יורדת מהאוטובוס |
| ↑↑↑ | 10 | bus stop
tachanat autobus
תחנת אוטובוס | You walk to the bus stop.
ata olech letachanat haotobus
אתה הולך לתחנת האוטובוס |
| ↑↑↑ | 11 | next
haba.
הבא. | He gets off the bus at the next bus stop.
hu yored mehaotobus batachana haba'a
הוא יורד מהאוטובוס בתחנה הבאה. |
| ↑↑↑ | 12 | road
derech
דרך. | The bus stop is on the main road.
tachanat haotobus hi bakvish harashi
תחנת האוטובוס היא בכביש הראשי |
| ↑↑↑ | 13 | from
maifo, me
מאיפה, מ | You walk from here.
ata olech mipo
אתה הולך מפה. |
| ↑↑↑ | 14 | to
le
ל | She walks from here to the bus stop.
hi olechet mipo letachanat haotobus
היא הולכת מפה לתחנת אוטובוס. |
| ↑↑↑ | 15 | intersection
zomat
צומת |
|
| ↑↑↑ | 16 | away from
rachok me
רחוק מ | The intersection is 50 meters away from here.
hatzomet hi 50 meter mipo
הצומת היא 50 מטר מפה. |
| ↑↑↑ | 17 | to cross
lachtzot
לחצות | I cross the road.
ani chotze et hakvish
אני חוצה את הכביש |
| ↑↑↑ | 18 | bridge
gesher
גשר | He crosses the bridge.
hu chotze et hagesher
הוא חוצה את הגשר |
| ↑↑↑ | 19 | to turn left
lifnot shmola
לפנות שמאלה | Please turn left.
bevakasha tifne smola
בבקשה תפנה שמאלה. |
| ↑↑↑ | 20 | to turn right
lifnot yamina
לפנות ימינה | Please turn right at the corner.
bevakasha tifne yamina bapina
בבקשה תפנה ימינה בפינה. |
| ↑↑↑ | 21 | to go straight
lalecht yashar
ללכת ישר | Please go straight to the corner.
bevakasha telech yashar lapina
בבקשה תלך ישר לפינה. |
| ↑↑↑ | 22 | to stop
la'atzor
לעצור | Please stop here.
bevakasha ta'atzor po
בבקשה תעצור פה. |
| ↑↑↑ | 23 | a traffic light
ramzor
רַמְזוֹר | Please turn left at the traffic light.
bavakasha tifne shmola baramzor
בבקשה תפנה שמאלה ברמזור. |
| ↑↑↑ | 24 | slow
aiti
איטי | Please drive slowly.
bevakasha tinhag bezehirot
בבקשה תנהג בזהירות. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 13 | 1 | to work
la'avoda
לעבודה |
|
| ↑↑↑ | 2 | Lawyer
orech din
עורך דין | My father is a lawyer.
aba sheli orech din
אבא שלי עורך דין. |
| ↑↑↑ | 3 | Engineer
mehandes
מהנדס | He is an engineer.
hu mehandes
הוא מהנדס. |
| ↑↑↑ | 4 | Soldier
chayal
חייל | He does not want to be a soldier.
hu lo rotze lihot chayal
הוא לא רוצה להיות חייל. |
| ↑↑↑ | 5 | Police officer
shoter
שוטר | My son wants to be a police officer.
haben sheli rotze lihot shoter
הבן שלי רוצה להיות שוטר. |
| ↑↑↑ | 6 | to teach
lelamed
ללמד | He teaches English at a language school.
hu melamd anglit bebait sefer lesafot
הוא מלמד אנגלית בבית ספר לשפות. |
| ↑↑↑ | 7 | University
universita
אוניברסיטה | She works at a university.
hi ovedet bauniversita
היא עובדת באוניברסיטה. |
| ↑↑↑ | 8 | Professor
professor
פרופסור | This professor teaches Japanese at school.
haprofesor melamed yapanit bebait hasefer
הפרופסור מלמד יפנית בבית הספר. |
| ↑↑↑ | 9 | Student
talmid
תלמיד | Students study Chinese with this professor.
hatalmidim lomdim sinit im haprofesor haze
התלמידים לומדים סינית עם הפרופסור הזה. |
| ↑↑↑ | 10 | unemployed
muvtal
מובטל | I am unemployed.
ani muvtal
אני מובטל. |
| ↑↑↑ | 11 | to be famous
lihot mefursam
להיות מפורסם | He is very famous.
hu meod mefursam
הוא מאד מפורסם |
| ↑↑↑ | 12 | Actor
sachkan
שחקן | That actor is really famous.
hashachkan haze mamash mefursam
השחקן הזה ממש מפורסם. |
| ↑↑↑ | 13 | Artist
oman
אומן | He is a famous artist.
hu oman mefursam
הוא אמן מפורסם. |
| ↑↑↑ | 14 | to meet
lifgosh
לפגוש |
|
| ↑↑↑ | 15 | Journalist
aitonayi
עתונאי | That journalist meets many famous artists.
hayitonai pogesh harbe omanim mefursamim
העיתונאי פוגש הרבה אמנים מפורסמים |
| ↑↑↑ | 16 | Photographer
zalam
צלם | This photographer is not famous.
hatzalam haze lo mefursam
הצלם הזה לא מפורסם. |
| ↑↑↑ | 17 | Company
chevra
חברה | She works as an engineer in a small company.
hi ovedet kemehandeset bechevra ktana
היא עובדת כמהנדסת בחברה קטנה |
| ↑↑↑ | 18 | Businessman
ish asakim
איש עסקים | He is a businessman.
hu ish asakim
הוא איש עסקים. |
| ↑↑↑ | 19 | Office worker
oved misrad
עובד משרד | She works as an office worker in a big company.
hi ovedet misrad shel chevra gdola
היא עובדת משרד של חברה גדולה. |
| ↑↑↑ | 20 | Secretary
mazkira
מזכירה | I work as a secretary at a company.
ani ovedet betor mazkira bechevra
אני עובדת בתור מזכירה בחברה. |
| ↑↑↑ | 21 | Manager
menahel
מנהל | He works as a manager in a company.
hu oved betor menahel bechevra
הוא עובד בתור מנהל בחברה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 14 | 1 | Family
mishpacha
משפחה | We are a family of five.
anachnu mishpacha shel chamisha
אנחנו משפחה של חמישה. |
| ↑↑↑ | 2 | Relatives
krovim
קרובים | Her relatives work in Japan.
hakrovim shela ovdim beyapan
הקרובים שלה עובדים ביפן. |
| ↑↑↑ | 3 | Grandparents
savim
סבים | My grandparents like to read books.
saba vesavta sheli ohavim likro sfarim
סבא וסבתא שלי אוהבים לקרוא ספרים |
| ↑↑↑ | 4 | Grandchildren
nechadim
נכדים | His grandchildren study at the university in China.
hanechadim shelo lomdim baoniversita besin
הנכדים שלו לומדים באוניברסיטה בסין. |
| ↑↑↑ | 5 | Cousin
ben dod
בן דוד | Those two boys are cousins.
shney hayladim ha'alo hem bney dodim
שני הילדים האלו הם בני דודים |
| ↑↑↑ | 6 | Husband
ba'al
בעל | Her husband is an engineer for a famous company.
haba'al shela oved bechevrat handasa mefursemet
הבעל שלה עובד בחברת הנדסה מפורסמת. |
| ↑↑↑ | 7 | Wife
isha
אישה | His wife is a business woman.
ishto hi eshet asakim
אשתו היא אשת עסקים. |
| ↑↑↑ | 8 | Nephew
achyan
אחיין | My nephew wants to be a soldier.
ha'achyan sheli rotze lihot chayal
האחיין שלי רוצה להיות חייל |
| ↑↑↑ | 9 | Niece
achyanit
אחינית | Your niece wants to be an actress.
ha'achyanit shelcha rotza lihot shachkanit
האחיינית שלך רוצה להיות שחקנית |
| ↑↑↑ | 10 | to be kind
adivot
אדיבות | She is very kind.
hi meod adiva
היא מאוד אדיבה. |
| ↑↑↑ | 11 | Aunt
doda
דודה | My aunt is very kind to me.
doda sheli meod adiva clapay
דודה שלי מאד אדיבה כלפיי |
| ↑↑↑ | 12 | to be strict
nukshe
נוקשה | That teacher is very strict.
hamore haze meod nukshe
המורה הזה מאוד נוקשה. |
| ↑↑↑ | 13 | uncle
dod
דוד | His uncle is strict but kind.
hadod shelo nukshe aval adiv
הדוד שלו נוקשה אבל אדיב. |
| ↑↑↑ | 14 | to be calm
ragua
רגוע | Her husband is very calm.
haba'al shela meod rago'a
הבעל שלה מאד רגוע |
| ↑↑↑ | 15 | to be friendly
chevruti
חברותי | She is friendly to everyone.
hi meod chevrutit clapay kulam
היא מאוד חברותית כלפי כולם. |
| ↑↑↑ | 16 | to feel
leargish
להרגיש | I feel…
ani margish
אני מרגיש... |
| ↑↑↑ | 17 | to be happy
lismoach
לשמוח | I feel happy.
ani same'ach
אני שמח. |
| ↑↑↑ | 18 | to be sad
atzvot
עצבות | She feels sad.
hi margisha atzova
היא מרגישה עצובה. |
| ↑↑↑ | 19 | to be sorry
mitz'taer
מצטער | You feel sorry.
ata mitz'taer
אתה מצטער |
| ↑↑↑ | 20 | to be glad
sameach
שמח | They feel glad for their nephew.
hem margishim simcha clapay ha'achyan
הם מרגישים שמחה כלפי האחיין. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 15 | 1 | to draw
letzayer
לצייר | She draws.
hi metzayeret
היא מציירת. |
| ↑↑↑ | 2 | circle
igul
עיגול | He draws a circle.
hu metzayer igul
הוא מצייר עיגול. |
| ↑↑↑ | 3 | rectangle
malben
מלבן | The swimming pool is a rectangle.
berechat haschiya hi malbenit
בריכת השחייה היא מלבנית |
| ↑↑↑ | 4 | paper
niyar
נייר | This is a circle of paper.
ze igul shel niyar
זה עיגול של נייר. |
| ↑↑↑ | 5 | white
lavan
לבן | That is a white rectangle of paper.
ze malben lavan shel niyar
זה מלבן לבן של נייר. |
| ↑↑↑ | 6 | black
shachor
שחור | A black circle
igul shachor
עיגול שחור. |
| ↑↑↑ | 7 | football
kaduregel
כדורגל | A football is white and black in color.
kadur kaduregel betzeva lavan veshachor
כדור פוטבול בצבע לבן ושחור. |
| ↑↑↑ | 8 | sphere
cadur
כדור | A football has a sphere shape.
lekaduregel yesh tzora shel kadur
לכדורגל יש צורה של כדור |
| ↑↑↑ | 9 | green
yarok
ירוק | A green ball
kadur yarok
כדור ירוק. |
| ↑↑↑ | 10 | table
sholchan
שולחן | A round black table.
shulchan shachor agol
שולחן שחור עגול. |
| ↑↑↑ | 11 | cube
cubia
קוביה | A box has a cubic shape.
lekufsa yesh tzora shel cubia
לקופסא יש צורה של קוביה |
| ↑↑↑ | 12 | tall
gavoa
גבוה | A tall man
ish gavo'a
איש גבוה. |
| ↑↑↑ | 13 | short
namoch
נמוך | That man is tall but shorter than that woman.
ha'ish gavo'a aval yoter namuch meha'isha
האיש גבוה אבל נמוך יותר מהאישה. |
| ↑↑↑ | 14 | cat
chatul
חתול | A black cat
chatul shachor
חתול שחור. |
| ↑↑↑ | 15 | fat
shamen
שמן | A fat cat
chatul shamen
חתול שמן. |
| ↑↑↑ | 16 | thin
raze
רזה | The girl is thinner than the boy but she's taller than the boy.
hayalda hazo raza yoter mehayeled vegvo'a mimeno
הילדה הזו רזה יותר מהילד וגבוהה ממנו |
| ↑↑↑ | 17 | good shape
cosher
כושר | A good shaped woman.
isha becosher
אישה בכושר |
| ↑↑↑ | 18 | smooth
chalak
חלק | Smooth road
derech chalaka
דרך חלקה |
| ↑↑↑ | 19 | rough
kashe
קשה | Rough road
derech kasha
דרך קשה |
| ↑↑↑ | 20 | soft
rach
רך | A soft cake
uga raka
עוגה רכה |
| ↑↑↑ | 21 | hard
kashe
קשה | A hard cookie
ugia kasha
עוגיה קשה |
| ↑↑↑ | 22 | red
adom
אדום | A black cat eats the red soft cake.
chatul shachor ochel et ha'uga ha'adoma haraka
חתול שחור אוכל את העוגה האדומה הרכה |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 16 | 1 | clothes
bgadim
בגדים |
|
| ↑↑↑ | 2 | shirt
chultza
חולצה | I would like to have a shirt.
ani rotze shetiye li chultza
אני רוצה שתהיה לי חולצה |
| ↑↑↑ | 3 | to put on
lilbosh
ללבוש | I put on a shirt.
ani lovesh chultza
אני לובש חולצה |
| ↑↑↑ | 4 | to take off
lehorid
להוריד | A boy takes off his clothes himself.
hayeled morid et habgadim shelo be'atzmo
הילד מוריד את הבגדים שלו בעצמו. |
| ↑↑↑ | 5 | short sleeves
sharvolim kzarim
שרוולים קצרים | She wears short sleeves.
hi loveshet sharvulim ktzarim
היא לובשת שרוולים קצרים |
| ↑↑↑ | 6 | long sleeves
sharvolim harukim
שרוולים ארוכים | I like to wear long sleeves.
ani ohev lilbosh sharvulim arokim
אני אוהב ללבוש שרוולים ארוכים. |
| ↑↑↑ | 7 | size
mida
מידה | This shirt comes in three sizes.
hachultza hazo baa beshalosh midot
החולצה הזאת באה בשלוש מידות. |
| ↑↑↑ | 8 | to try
lenasot
לנסות | She tries on that black short-sleeved shirt.
hi menasa et hachultza hashchora im hasharvulim haktzarim
היא מנסה את החולצה השחורה עם השרוולים הקצרים |
| ↑↑↑ | 9 | trousers
michnasaim
מכנסיים | I tried on a medium size in these trousers.
ani menase et hamichnasayim bemida medium
אני מנסה את המכנסיים במידה מדיום |
| ↑↑↑ | 10 | skirt
chatzait
חצאית | I try this skirt in size small
ani menasa chatzayit bemida small
אני מנסה חצאית במידה סמול |
| ↑↑↑ | 11 | long
aroch
ארוך | These black trousers are too long.
hamichnasayim hashchorim arocim midai
המכנסים השחורים ארוכים מידי. |
| ↑↑↑ | 12 | short
katzar
קצר | This red skirt is too short.
hachatzayit hazot ktzara midai
החצאית הזאת קצרה מידי. |
| ↑↑↑ | 13 | dress
simla
שמלה | I wear a black dress.
ani loveshet simla shchora
אני לובשת שמלה שחורה. |
| ↑↑↑ | 14 | old
yashan
ישן | This black dress is old.
hasimla hashchora hazot yeshana
השמלה השחורה הזאת ישנה. |
| ↑↑↑ | 15 | new
chadash
חדש | A new red skirt.
chatzayit aduma chadasha
חצאית אדומה חדשה |
| ↑↑↑ | 16 | expensive
yakar
יקר | That white dress is expensive.
hasimla halevana hazot yekara
השמלה הלבנה הזאת יקרה. |
| ↑↑↑ | 17 | to discount
anacha
הנחה | I give you a 10% discount.
aten lech 10% anacha
אתן לך 10% הנחה. |
| ↑↑↑ | 18 | cheap
zol
זול | This red skirt is cheap.
hachatzayit ha'adoma hazot zola
החצאית האדומה הזאת זולה. |
| ↑↑↑ | 19 | coat
me'il
מעיל | I wear a white coat.
ani lovesh me'il lavan
אני לובש מעיל לבן. |
| ↑↑↑ | 20 | raincoat
me'il geshem
מעיל גשם | My father has one raincoat.
leaba sheli yesh me'il geshem echad
לאבא שלי יש מעיל גשם אחד. |
| ↑↑↑ | 21 | jacket
jacket
ג'קט | My mother has a small jacket.
leima sheli yesh jacket katan
לאמא שלי יש ג'קט קטן. |
| ↑↑↑ | 22 | jeans
jeans
גינס | My friend wants to wear jeans.
chaver sheli rotze lilbosh jeansim
חבר שלי רוצה ללבוש גינסים. |
| ↑↑↑ | 23 | to fit
lehat'im
להתאים |
|
| ↑↑↑ | 24 | to be beautiful
yafe
יפה | The coat is beautiful.
hame'il yafe
המעיל יפה |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 17 | 1 | to see
lirot
לראות | May I see?
efshar lirot?
אפשר לראות? |
| ↑↑↑ | 2 | necklace
sharsheret
שרשרת | May I see the necklace?
efshar lirot et hasharsheret?
אפשר לראות את השרשרת? |
| ↑↑↑ | 3 | bracelet
tzamid
צמיד | May I wear the bracelet?
efshar lilbosh et hatzamid?
אפשר ללבוש את הצמיד? |
| ↑↑↑ | 4 | ring
taba'at
טבעת | May I have the ring?
efshar et hataba'at?
אפשר את הטבעת? |
| ↑↑↑ | 5 | earrings
agil
עגיל | May I try the earrings?
efshar lenasot et ha'agilim
אפשר לנסות את העגילים? |
| ↑↑↑ | 6 | brooch
sica
סיכה | May she see the brooch?
hi yechola lirot et hasica?
היא יכולה לראות את הסיכה? |
| ↑↑↑ | 7 | watch
shaon
שעון | I want to buy this watch for my parents.
ani rotze liknot et hashaon haze laorim sheli
אני רוצה לקנות את השעון הזה להורים שלי |
| ↑↑↑ | 8 | hat
cova
כובע | He wants to buy that hat for his wife.
hu rotze liknot et hacova bishvil ishto
הוא רוצה לקנות את הכובע בשביל אשתו. |
| ↑↑↑ | 9 | sunglasses
mishkafey shemesh
משקפי שמש | She wants to buy sunglasses for herself.
hi rotza liknot mishkafey shemesh leatzma
היא רוצה לקנות משקפי שמש לעצמה |
| ↑↑↑ | 10 | scarf
tzeif
צעיף | You want to buy a scarf for yourself.
ata rotze liknot tzeif bishvil atzmecha
אתה רצה לקנות צעיף בשביל עצמך. |
| ↑↑↑ | 11 | bag
tik
תיק | She does not want a new bag.
hi lo rotza tik chadash
היא לא רוצה תיק חדש. |
| ↑↑↑ | 12 | wallet
arnak
ארנק | I want to buy two wallets.
ani rotze liknot shney arnakim
אני רוצה לקנות שני ארנקים. |
| ↑↑↑ | 13 | jadestone
even yarkan
אבן ירקן | My bracelet is made of jadestone.
hatzamid sheli asuy me'even yarkan
הצמיד שלי עשוי מאבן ירקן |
| ↑↑↑ | 14 | pearl
pnina
פנינה | This pearl necklace is very beautiful.
hasharsheret pnina meod yafa
השרשרת פנינה מאד יפה |
| ↑↑↑ | 15 | diamond
yahalom
יהלום | My mother's earrings are made of diamonds.
ha'agilim shel ima sheli asuyim meyahalom
העגילים של אמא שלי עשוים מיהלום. |
| ↑↑↑ | 16 | gem
even chen
אבן חן | My ring is made of gems.
hataba'at sheli asuya meaveney chen
הטבעת שלי עשויה מאבני חן. |
| ↑↑↑ | 17 | gold
zahav
זהב | I like gold rings.
ani ohev taba'ot zahav
אני אוהב טבעות זהב. |
| ↑↑↑ | 18 | silk
meshi
משי | Her dress is made of silk.
hasimla shela asuya mimeshi
השמלה שלה עשויה ממשי. |
| ↑↑↑ | 19 | to give
latet
לתת | He gives her a ring.
hu noten la taba'at
הוא נותן לה טבעת. |
| ↑↑↑ | 20 | necktie
aniva
עניבה | He wears a silk necktie.
hu lovesh aniva mimeshi
הוא לובש עניבה ממשי |
| ↑↑↑ | 21 | leather
or
עור | I have a leather wallet.
yesh li arnak me'or
יש לי ארנק מעור. |
| ↑↑↑ | 22 | belt
chagora
חגורה | My father wears a leather belt.
aba sheli lovesh chagorat or
אבא שלי לובש חגורת עור. |
| ↑↑↑ | 23 | glove
cfafa
כפכפה | These gloves are made of leather.
hakfafot ha'ele asuyot me'or
הכפפות האלה עשויות מעור |
| ↑↑↑ | 24 | socks
garbaim
גרביים | A girl puts on and takes off socks by herself.
hayalda loveshet vemorida garbayim be'atzma
הילדה לובשת ומורידה גרביים בעצמה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 18 | 1 | shoes
na'alaim
נעליים | She has many pairs of shoes.
yesh la arbe zugot na'alaym
יש לה הרבה זוגות נעליים. |
| ↑↑↑ | 2 | sneakers
na'aley sport
נעלי ספורט | He takes off the sneakers.
hu choletz et na'aley hasport
הוא חולץ את נעלי הספורט |
| ↑↑↑ | 3 | sandals
sandalim
סנדליים | He wears sandals on the beach.
hu lovesh sandalim lechof hayam
הוא לובש סנדליים לחוף הים. |
| ↑↑↑ | 4 | high heels
na'aley akev
נעלי עקב | She wears red high heels.
hi lovesht akevim adomim gvohim
היא לובשת עקבים אדומים גבוהים |
| ↑↑↑ | 5 | Shoe shops
chanoyot na'alaim
חנויות נעליים | There are shoe shops here.
yesh po chanuyot na'alaym
יש פה חנויות נעליים. |
| ↑↑↑ | 6 | to sell
limcor
למכור | He sells his sneakers.
hu mocher et na'aley hasport
הוא מוכר את נעלי הספורט. |
| ↑↑↑ | 7 | leather shoes
na'aley or
נעלי עור | This shoe shop sells leather shoes.
chanut hana'alayim mocheret na'aley or
חנות הנעליים מוכרת נעלי עור. |
| ↑↑↑ | 8 | shoe repair store
tikon na'alaim
תיקון נעליים | There is a shoe repair shop here.
yesh chanut letikun na'alahim po
יש חנות לתיקון נעליים פה. |
| ↑↑↑ | 9 | to repair
letaken
לתקן |
|
| ↑↑↑ | 10 | shoe sole
sulyat na'al
סולית נעל | I want to repair my shoe's soles.
ani rotze letaken et sulyat hana'al sheli
אני רוצה לתקן את סוליית הנעל שלי. |
| ↑↑↑ | 11 | rubber
gumi
גומי | The shoe soles are made of rubber.
sulyat hana'al asuya megumi
סוליית הנעל עשויה מגומי. |
| ↑↑↑ | 12 | leather
or
עור | The shoe soles are made of leather.
sulyat hana'al asuya me'or
סוליית הנעל עשויה מעור. |
| ↑↑↑ | 13 | shoelace
srochim
שרוכים | I should tie the shoelace.
ani tzarich likshor et hasrochim
אני צריך לקשור את השרוכיים. |
| ↑↑↑ | 14 | sport shoes
na'alei sport
נעלי ספורט | You should wear sport shoes here.
keday shetilbash et na'aley hasport kan
כדאי שתלבש את נעלי הספורט כאן |
| ↑↑↑ | 15 | to fit
lehatim
להתאים | This pair of shoes fits.
zug hana'alayim haze matim
זוג הנעליים הזה מתאים |
| ↑↑↑ | 16 | loose
meshochrar
משוחרר | This pair of high heels is loose.
zug ha'akevim haze meshuchrar
זוג העקבים הזה משוחרר |
| ↑↑↑ | 17 | tight
hadok
הדוק | This pair of sneakers is tight.
zug na'aley hasport haze hadok
זוג נעלי הספורט הזה הדוק |
| ↑↑↑ | 18 | big
gadol
גדול | This pair of shoes is very big.
hana'alayim meod gdolot
הנעליים מאוד גדולות. |
| ↑↑↑ | 19 | small
katan
קטן | This pair of shoes is very small.
zug hana'alayim haze katan
זוג הנעליים הזה קטן |
| ↑↑↑ | 20 | foot
regel
רגל | Her feet are very small.
kapot haraglayim shela meod ktanot
כפות הרגליים שלה מאד קטנות |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 19 | 1 | Monday
yom sheni
יום שני | I swim every Monday.
ani socha kol yom sheni
אני שוחה כול יום שני. |
| ↑↑↑ | 2 | Saturday
yom shabat
יום שבת | I watch a movie with my father on Saturdays.
ani ro'e seret im aba sheli beshabatot
אני רואה סרט עם אבא שלי בשבתות. |
| ↑↑↑ | 3 | weekend
sof shavoa
סוף שבוע | We learn to sing every weekend.
anachnu lomdim lshir kol sof shavoa
אנחנו לומדים לשיר כל סוף שבוע |
| ↑↑↑ | 4 | evening
erev
ערב | He eats with friends every evening.
hu ochel im hachaverim kol erev
הוא אוכל עם החברים כול ערב. |
| ↑↑↑ | 5 | month
chodesh
חודש | She goes shopping at the market every month.
hi olechet lekniyot bashuk kol chodesh
היא הולכת לקניות בשוק כול חודש. |
| ↑↑↑ | 6 | every day
col yom
כול יום | I walk to school every day.
ani olech lebait sefer kol yom
אני הולך לבית ספר כול יום. |
| ↑↑↑ | 7 | Thursday
yom chamishi
יום חמישי | On Thursdays I usually learn Chinese.
beyemei chamishi, ani bederch klal lomed sinit
בימי חמישי, אני בדרך כלל לומד סינית. |
| ↑↑↑ | 8 | Sunday
yom rishon
יום ראשון | On Sundays, I usually go to the coffee shop.
beyemei rishon, ani bederech klal olech lebait café
בימי ראשון, אני בדרך כלל הולך לבית קפה |
| ↑↑↑ | 9 | afternoon
achar zohoraim
אחר צהריים | He usually plays football on Sunday afternoon.
hu mesachek caduregel bederech klal beyemei rishon achar hazohoraim
הוא משחק פוטבול בדרך כלל בימי ראשון אחר הצהריים. |
| ↑↑↑ | 10 | morning
boker
בוקר | She usually drinks coffee in the morning.
hi bederech klal shota café baboker
היא בדרך כלל שותה קפה בבוקר. |
| ↑↑↑ | 11 | appointment
pgisha
פגישה | On Sunday afternoon, I usually have an appointment with my friends.
beyemei rishon achar hazohoraim, bederech klal yesh li pgisha im hachaverim
בימי ראשון אחר צהריים, בדרך כלל יש לי פגישה עם החברים. |
| ↑↑↑ | 12 | today
hayom
היום | Today is Monday.
hayom yom sheni
היום יום שני. |
| ↑↑↑ | 13 | weekday
yom chol
יום חול | Monday is a weekday.
yom sheni hu yom chol
יום שני הוא יום חול |
| ↑↑↑ | 14 | holiday
chag
חג | Today is a holiday.
hayom chag
היום חג |
| ↑↑↑ | 15 | January
yanoar
ינואר | January has 31 days.
beyanoar yesh 31 yamim
בינואר יש 31 ימים. |
| ↑↑↑ | 16 | next month
chodesh haba
חודש הבא | There are 5 holidays next month.
yesh hamisha chagim chodesh haba
יש 5 חגים חודש הבא. |
| ↑↑↑ | 17 | tomorrow
machar
מחר | Tomorrow is Monday.
machar yom sheni
מחר יום שני. |
| ↑↑↑ | 18 | New Year's Day
shana chadasha
שנה חדשה | Today is New Year's Day.
hayom matchila shana chadasha
היום מתחילה שנה חדשה. |
| ↑↑↑ | 19 | January 1st
rishon le yanoar
ראשון לינואר | New Year's Day is on January 1st.
yom hashana hachadasha hu ba-rishon le'yanoar
יום השנה החדשה הוא ב-1 בינואר. |
| ↑↑↑ | 20 | Valentine's day
yom ha'ahava
יום האהבה | Tomorrow is Valentine's day.
machar yom ha'ahava
מחר יום האהבה. |
| ↑↑↑ | 21 | February 14th
14 befebroar
14 בפברואר | Valentine's Day is on February 14th.
yom ha'ahava hu ba14 lefebroar
יום האהבה הוא ב24 לפברואר |
| ↑↑↑ | 22 | Christmas
chag hamolad
חג המולד | Christmas is a holiday.
chag hamolad ze chag
חג המולד זה חג |
| ↑↑↑ | 23 | December 25th
25 bedetzember
25 בדצמבר. | Christmas is on December 25th.
chag hamolad hu bata'arich 25 bedetzember
חג המולד הוא בתאריך ה25 לדצמבר. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 20 | 1 | 7:00 AM
sheva baboker
7 בבוקר | It is 7 a.m.
hasha'a 7 baboker
השעה 7 בבוקר. |
| ↑↑↑ | 2 | quarter to ...
reva le
רבע ל... | It is a quarter to 7 a.m.
hasha'a reva le7 baboker
השעה רבע ל7 בבוקר. |
| ↑↑↑ | 3 | ... half
chetzi
חצי... | She goes to the market at half past 7.
hi olechet lashuk besha'a 7 vachetzi
היא הולכת לשוק בשעה שבע וחצי. |
| ↑↑↑ | 4 | quarter past ...
reva sha'a achri
רבע שעה אחרי... | I go to school at a quarter past 7.
ani olech lebait hasefer be7 vareva
אני הולך לבית הספר ב7 ורבע |
| ↑↑↑ | 5 | now
achshav
עכשיו | It is exactly 10 o'clock now.
ze bidyuk 10 baboker achshav
זה בדיוק 10 בבוקר עכשיו. |
| ↑↑↑ | 6 | to open
liftoach
לפתוח | The museum opens at 9 am.
hamoze'on pote'ach be9 baboker
המוזיאון פותח ב9 בבוקר. |
| ↑↑↑ | 7 | to close
lisgor
לסגור | The swimming pool closes exactly at 3 pm.
brechat haschiya sogert be3 batza'araim
בריכת השחיה סוגרת ב3 בצהרים |
| ↑↑↑ | 8 | until
ad
עד | The museum opens from 9.30 am until 5.00 pm.
hamoze'on patu'ach me9:30 baboker ad 5 ba'erev
המוזיאון פתוח מ9:30 בבוקר עד 5 בצוהריים. |
| ↑↑↑ | 9 | from
me
מ | I work from 10 am until 8 pm.
ani oved me10 baboker ad 8 ba'erev
אני עובד מ10 בבוקר עד 8 בערב. |
| ↑↑↑ | 10 | before
lifney
לפני | I go to school before 8 am.
ani olech lebait hasefer lifney 8 baboker
אני הולך לבית הספר לפני 8 בבוקר. |
| ↑↑↑ | 11 | after
acharey
אחרי | He comes home after 6 pm.
hu chozer habaita acharey 6 ba'erev
הוא חוזר הבייתה אחרי שש בערב |
| ↑↑↑ | 12 | to get up
lakum
לקום | I wake up at 6.30 am.
ani mitorer besha'a 6:30
אני מתעורר בשעה 6:30. |
| ↑↑↑ | 13 | to work
la'avod
לעבוד | She works at the museum.
hi ovedet bemoze'on
היא עובדת במוזיאון. |
| ↑↑↑ | 14 | to start
le'atchil
להתחיל | He starts working at 8 o'clock.
hi matchila la'avod besha'a 8
היא מתחילה לעבוד בשעה 8. |
| ↑↑↑ | 15 | to finish
lesayem
לסיים | My roommate finishes his work at 4 pm.
hashutaf sheli mesayem et ha'avoda shelo besha'a 4 batza'araim
השותף שלי מסיים את העבודה שלו בשעה 4 בצוהריים. |
| ↑↑↑ | 16 | a break
hafsaca
הפסקה | I take a break for 15 minutes.
ani lokeach hafsaca le15 dakot
אני לוקח הפסקה ל15 דקות. |
| ↑↑↑ | 17 | a minute
daka
דקה | 25 minutes
25 dakot
25 דקות |
| ↑↑↑ | 18 | about
be'erech
בערך | About 15 minutes
be'erech 15 dakot
בערך 15 דקות |
| ↑↑↑ | 19 | a second
shnia
שניה | One minute has 60 seconds.
bedaka achat yesh 60 shniyot
בדקה אחת יש 60 שניות. |
| ↑↑↑ | 20 | an hour
sha'a
שעה | One hour has 60 minutes.
besha'a achat yesh 60 dakot
בשעה אחת יש 60 דקות. |
| ↑↑↑ | 21 | to take
lakachat
לקחת | It takes about 2 hours.
ze loke'ach be'erach sha'ataim
זה לוקח בערך שעתיים. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 21 | 1 | a train
rakevet
רכבת | He travels by train to the beach.
hu metyal meha'rakvet la'yam
הוא מטייל מהרכבת לים. |
| ↑↑↑ | 2 | a train station
tachanat rakevet
תחנת רכבת | The train station is opposite to the school.
thanat ha'rakvet hy mmol le'beit h'asfar
תחנת הרכבת היא ממול לבית הספר |
| ↑↑↑ | 3 | a train ticket
kartis rakevet
כרטיס רכבת | The train ticket costs 100 dollars.
kartis ha'rakvet ole 100 dollar
כרטיס הרכבת עולה 100 דולר |
| ↑↑↑ | 4 | to depart
lasat
לצאת | This train departs from the station at 10 am.
ha'rakvet yot'zat maha'thana be10 ba'boker
הרכבת יוצאת מהתחנה ב10 בבוקר. |
| ↑↑↑ | 5 | to arrive
lehagia
להגיע | This train arrives at the destination station at 2 pm.
ha'rakvet magia le'thanat hayad be'shaa 2 bats'horim
הרכבת מגיעה לתחנת היעד בשעה 2 בצהריים |
| ↑↑↑ | 6 | a schedule
zmanim
זמנים | The train schedule is here.
loah zmani ha'rakvet po
לוח זמני הרכבת פה. |
| ↑↑↑ | 7 | a plane
matos
מטוס | His friend travels by plane.
ha'havar shelo tas be'matos
החבר שלו טס במטוס |
| ↑↑↑ | 8 | airport
sde teofa
שדה תעופה | I am at the airport now.
ani be'sada taofa ahsav
אני בשדה תעופה עכשיו. |
| ↑↑↑ | 9 | a plane ticket
kartis tisa
כרטיס טיסה | I have two plane tickets.
yesh li sh'nei kartisi tisa
יש לי שני כרטיסי טיסה. |
| ↑↑↑ | 10 | to board
la'alot
לעלות | Boarding time is at 2.30 pm.
zman ha'alyia lamatos ho 2:30 bats'horim
זמן העלייה למטוס הוא 2:30 בצוהריים. |
| ↑↑↑ | 11 | to land
linchot
לנחות | The plane lands at 11 pm.
ha'matos nohet be'shaa 11 ba'layla
המטוס נוחת בשעה 11 בלילה |
| ↑↑↑ | 12 | a flight
tisa
טיסה | My flight number is 4246.
mispar ha'tisa sheli ho 4246
מספר הטיסה שלי הוא 4246 |
| ↑↑↑ | 13 | a bus station
tachanat autobus
תחנת אוטובוס | I am at the bus station now.
ani be'thanat ha'otobos ahshav
אני בתחנת אוטובוס עכשיו. |
| ↑↑↑ | 14 | a bus ticket
kartis autobus
כרטיס אוטובוס | A bus ticket costs 20 dollars.
kartis otobos ole 20 dollar
כרטיס אוטובוס עולה 20 דולר. |
| ↑↑↑ | 15 | a passenger
nose'a
נוסע | The passengers are on the bus.
ha'nosim al ha'otobos
הנוסעים על האוטובוס |
| ↑↑↑ | 16 | a ticket seller
mocher kartisim
מוכר כרטיסים | The ticket seller sells bus tickets and train tickets.
mocher ha'kartisim mocher kartisi otobos ve'kartisi rakvet
מוכר הכרטיסים מוכר כרטיסי אוטובוס וכרטיסי רכבת. |
| ↑↑↑ | 17 | a driver
na'ag
נהג | The bus driver stops at the supermarket.
nhag ha'otobos ozer ba'supermarket
נהג האוטובוס עוצר בסופרמרקט. |
| ↑↑↑ | 18 | first
rishon
ראשון | The first train leaves at 5 am.
harakvet ha'rishona yotzet be'shaa 5 ba'boker
הרכבת הראשונה יוצאת בשעה 5 בבוקר |
| ↑↑↑ | 19 | harbor
namal
נמל | The harbor is near the train station.
ha'namal nim'tza leyad thanat ha'rakvet
הנמל נמצא ליד תחנת הרכבת. |
| ↑↑↑ | 20 | line
kav
קו | The green line bus passes this station.
ha'otobos shel ha'kav ha'yarok over be'thana zu
האוטובוס של הקו הירוק עובר בתחנה זו |
| ↑↑↑ | 21 | ferry
ma'aboret
מעבורת | I'm waiting for the ferry.
ani mehka la'maaboret
אני מחכה למעבורת. |
| ↑↑↑ | 22 | to get off
laredet
לרדת | I get off the train at the final station.
ani yored maha'rakvet ba'thana ha'ahrona
אני יורד מהרכבת בתחנה האחרונה |
| ↑↑↑ | 23 | to get on
la'a lot
לעלות | I get on the bus at the bus station.
ani ole la'otobos be'thanat ha'otobos
אני עולה לאוטובוס בתחנת האוטובוס |
| ↑↑↑ | 24 | last
acharon
אחרון | The last train leaves at 11 pm.
ha'rakvet ha'ahrona yotzet be'shaa 11 ba'layla
הרכבת האחרונה יוצאת בשעה 11 בלילה |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 22 | 1 | class
shiur
שיעור | We don't have classes today.
ein lano lim'odim hayom
אין לנו לימודים היום. |
| ↑↑↑ | 2 | to start
lehatchil
להתחיל | The German language class starts today.
shior ha'germanit mathil hayom
שיעור הגרמנית מתחיל היום |
| ↑↑↑ | 3 | to finish
lesayem
לסיים | The Japanese language class finishes at 4 pm.
shior ha'yapanit miistyaim be'shaa 4
שיעור היפנית מסתיים בשעה 4 |
| ↑↑↑ | 4 | to be ready
lehitconen
להתכונן | Are you ready?
ata mochan?
אתה מוכן? |
| ↑↑↑ | 5 | to turn off a mobile phone
techabe et hapelephon
תכבה את הפלאפון | Please turn off mobile phones in class.
bevaksha te'chabo at ha'pelephone be'zman ha'shior
בבקשה תכבו את הפאלאפון בזמן השיעור. |
| ↑↑↑ | 6 | to turn on a mobile phone
tadlik et hapelephon
תדליק את הפלאפון | He is turning on his mobile phone.
hu madlik at ha'pelephone shelo
הוא מדליק את הפלאפון שלו |
| ↑↑↑ | 7 | to read
likro
לקרוא | She is reading a magazine at the moment.
hy koret magazin be'rega ze
היא קוראת מגזין ברגע זה. |
| ↑↑↑ | 8 | homework
shi'urei bait
שיעורי בית | I'm doing my homework now.
ani ose at shior'ii ha'bait ahsav
אני עושה את שיעורי הבית עכשיו |
| ↑↑↑ | 9 | to listen
lehakshiv
להקשיב | He is not listening to music.
hu lo makshiv la'mozika
הוא לא מקשיב למוזיקה. |
| ↑↑↑ | 10 | to write
lichtov
לכתוב | What is he writing?
ma ho kotev?
מה הוא כותב? |
| ↑↑↑ | 11 | alphabet
alphabit
אלפבית | Is he writing the Korean alphabet?
ha'am hu kotev at ha'alphabeit ha'koreani?
האם הוא כותב את האלפאבית הקוריאני? |
| ↑↑↑ | 12 | exam
bhina
בחינה | He is taking an exam.
hu ose be'hina
הוא עושה בחינה |
| ↑↑↑ | 13 | to ask
lishol
לשאול | He will ask the teacher tomorrow.
hu yishal at ha'mora mahar
הוא ישאל את המורה מחר |
| ↑↑↑ | 14 | to come
lavo
לבוא | She will come to class next week.
hy tavo la'kita shavuah ha'ba
היא תבוא לכיתה שבוע הבא. |
| ↑↑↑ | 15 | to forget
lishkoach
לשכוח | I will not forget my book anymore.
ani lo aeskah at ha'sfarim sheli yoter.
אני לא אשכח את הספרים שלי יותר. |
| ↑↑↑ | 16 | future
atid
עתיד | What will you do in the future?
ma ata tasa ba'atid?
מה אתה תעשה בעתיד? |
| ↑↑↑ | 17 | to give
latet
לתת | Will you give me an answer?
ata titen li tshuva?
אתה תיתן לי תשובה? |
| ↑↑↑ | 18 | to finish class
lesayem shi'ur
לסיים שיעור | We will finish class at 1 pm.
ani ah'sayam at ha'shior be'shaa 1 ba'ts'horim
אני אסיים את השיעור בשעה 1 בצהריים |
| ↑↑↑ | 19 | to teach
lelamed
ללמד | He has been teaching here for 8 years.
hu melamd po kvar 8 shanim
הוא מלמד פה כבר 8 שנים. |
| ↑↑↑ | 20 | to wait
lechakot
לחכות | We have been waiting for the teacher since 11 am.
anachnu ma'hakim la'mora me'ah'shaa 11 ba'boker
אנחנו מחכים למורה מהשעה 11 בבוקר |
| ↑↑↑ | 21 | essay
ma'amar
מאמר | She hasn't finished writing her essay yet.
hy lo si'yma li'chtov at ha'ma'amar shela ada'iin
היא לא סיימה לכתוב את המאמר שלה עדיין |
| ↑↑↑ | 22 | progress
hitkadmot
התקדמות | The students made good progress in English.
ha'talmidim hi'tkadmo yafe be'anglit
התלמידים התקדמו יפה באנגלית. |
| ↑↑↑ | 23 | to know
lada'at
לדעת | I knew already.
kvar yadati
כבר ידעתי |
| ↑↑↑ | 24 | to try
lenasot
לנסות | I have tried my best.
nisiti at ahi tov sheli
ניסיתי את הכי טוב שלי. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 23 | 1 | Type of music
sug musica
סוג מוזיקה | Favorite music type
sug mozika ah'ohev
סוג מוזיקה אהוב |
| ↑↑↑ | 2 | Pop
pop
פופ | My favorite music type is pop.
sug ha'mozika ah'ah'ohev ali hu pop
סוג המוזיקה האהוב עלי הוא פופ |
| ↑↑↑ | 3 | Rock
rock
רוק | I like rock music more than pop music.
ani ohev mozi'kat rock yoter mi'mozi'kat pop
אני אוהב מוזיקת רוק יותר ממוזיקת פופ |
| ↑↑↑ | 4 | Jazz
jaz
ג'ז | I like jazz music more than rock music.
ani ohev mozi'kat jaz yoter mi'mozi'kat rock
אני אוהב מוזיקת ג'ז יותר ממוזיקת רוק. |
| ↑↑↑ | 5 | Classic
clasi
קלאסי | He does not like to listen to classical music.
hu lo ohev lea'ah'kshiv le'mozika classit
הוא לא אוהב להקשיב למוזיקה קלאסית. |
| ↑↑↑ | 6 | Country
kantri
קאנטרי | She likes to sing country music more than pop music.
hy ohevet la'shir mozi'kat country yoter me'mozi'kat pop
היא אוהבת לשיר מוזיקת קאנטרי יותר ממוזיקת פופ |
| ↑↑↑ | 7 | singer
zamar
זמר | Her favorite singer is Elvis Presley.
ha'zamar ah'ah'ohev aliyah hu elvis presley
הזמר האהוב עליה הוא אלוויס פרסלי. |
| ↑↑↑ | 8 | band
lehaka
להקה | My favorite band is the Beatles.
ha'le'ah'kah ah'ah'ohevah ali hy ha'beatles
הלהקה האהובה עלי היא הביטלס. |
| ↑↑↑ | 9 | musician
musicai
מוזיקאי | My father's favorite musician is Mozart.
ah'mozi'kai ah'ah'ohev al aba sheli hu mozart
המוזיקאי האהוב על אבא שלי הוא מוצארט |
| ↑↑↑ | 10 | to guess
lenachesh
לנחש | Guess who.
the'nahash mi?
תנחש מי? |
| ↑↑↑ | 11 | voice
kol
קול | That singer has a very beautiful voice.
la'zamar haze yesh kol yefei'fah
לזמר הזה יש קול יפהפה. |
| ↑↑↑ | 12 | can
yachol
יכול | I can sing.
ani yahol la'shir
אני יכול לשיר. |
| ↑↑↑ | 13 | guitar
gitara
גיטרה | I can play the guitar.
ani yahol le'na'gen ba'gitra
אני יכול לנגן בגיטרה. |
| ↑↑↑ | 14 | piano
psanter
פסנתר | She can play the piano.
hy yahola le'na'gen ba'psa'nter
היא יכולה לנגן בפסנתר. |
| ↑↑↑ | 15 | violin
cinor
כנור | You can play the violin.
ata yahol le'na'gen ba'kinor
אתה יכול לנגן בכנור. |
| ↑↑↑ | 16 | easy
kal
קל | Playing guitar is easy.
le'na'gen ba'gitra ze kal
לנגן בגיטרה זה קל. |
| ↑↑↑ | 17 | difficult
kashe
קשה | Playing violin is difficult.
le'na'gen ba'kinor ze kashe
לנגן בכנור זה קשה. |
| ↑↑↑ | 18 | to practice
imoon
אימון | I practice playing the piano every day.
ani mita'men al ha'kinor kol yom
אני מתאמן על הכנור כול יום. |
| ↑↑↑ | 19 | music school
bait sefer lemusica
בית ספר למוזיקה | He learns to play the guitar at the music school.
hu lomed le'na'gen ba'gitra be'beit safer le'mozika
הוא לומד לנגן בגיטרה בבית ספר למוזיקה. |
| ↑↑↑ | 20 | own
lehachzik
להחזיק | She learns to play the piano on her own.
hy lomedet le'na'gen ba'psa'nter be'atzh'ma
היא לומדת לנגן בפסנתר בעצמה. |
| ↑↑↑ | 21 | music lesson
shi'ur musica
שיעור מוזיקה | We practice singing in the music lesson.
anhanu mitargilim shira be'shior ha'mozika
אנחנו מתרגלים שירה בשיעור המוזיקה |
| ↑↑↑ | 22 | to teach
lelamed
ללמד | My teacher teaches me to play the violin.
ha'more sheli melamed oti le'na'gen ba'kinor
המורה שלי מלמד אותי לנגן בכינור |
| ↑↑↑ | 23 | musical instruments
cli musicali
כלי מוזיקלי |
|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 24 | 1 | post office
doar
דואר | I go to the post office every month.
ani oleh la'doar be'hol hodesh
אני הולך לדואר בכל חודש |
| ↑↑↑ | 2 | letter
michtav
מכתב | I write a letter to my parents every month.
ani kotev mihtav la'horim sheli be'hol hodesh
אני כותב מכתב להורים שלי בכול חודש. |
| ↑↑↑ | 3 | to send
lishliach
לשלוח | I send a letter to my friend every week.
ani sho'leah le'haver sheli mihtav kol sha'vuah
אני שולח מכתב לחבר שלי כול שבוע. |
| ↑↑↑ | 4 | stamp
bul
בול | I want to buy three stamps.
ani rotze li'knot sh'lo'sha bolim
אני רוצה לקנות שלושה בולים. |
| ↑↑↑ | 5 | envelope
ma'atafa
מעטפה | I want to buy two envelopes.
ani rotze li'knot sh'tei ma'atafot
אני רוצה לקנות שתי מעטפות. |
| ↑↑↑ | 6 | postcard
gloya
גלויה | I go to the post office to send postcards.
ani olehet la'misrad kol sha'vuah li'sho'leah glu'uot
אני הולכת למשרד כול שבוע לשלוח גלוית. |
| ↑↑↑ | 7 | package
chavila
חבילה | He goes to the post office to send a package.
hu oleh la'doar li'sho'leah havila
הוא הולך לדואר לשלוח חבילה |
| ↑↑↑ | 8 | airmail
doar avir
דואר אוויר | She sends a package via airmail.
hy sho'lea'hat havila be'doar aviir
היא שולחת חבילה בדואר אוויר. |
| ↑↑↑ | 9 | souvenir
mazkeret
מזכרת | She goes to the post office to send souvenirs.
hy olehet la'doar li'sho'leah maz'keret
היא הולכת לדואר לשלוח מזכרות |
| ↑↑↑ | 10 | to register
lehirashem
להירשם | I want to register the package.
ani rotze li'rsoh'em at ha'havila
אני רוצה לרשום את החבילה. |
| ↑↑↑ | 11 | bank
bank
בנק | She goes to the bank every Monday.
hy olehet la'bank kol yom sheni
היא הולכת לבנק כול יום שני. |
| ↑↑↑ | 12 | bank account
cheshbon bank
חשבון בנק | I have a bank account already.
yesh li kvar hesh'bon bank
יש לי כבר חשבון בנק. |
| ↑↑↑ | 13 | money
kesef
כסף | I don't have money.
ein li kesef
אין לי כסף. |
| ↑↑↑ | 14 | to deposit
lehafkid
להפקיד | I want to deposit money to this account.
ani rotze le'haf'kid kesef be'hesh'bon ha'ze
אני רוצה להפקיד כסף בחשבון הזה. |
| ↑↑↑ | 15 | to withdraw
limshoch
למשוך | I want to withdraw money from this account.
ani rotze li'msohh kesef me'ah'hesh'bon ha'ze
אני רוצה למשוך כסף מהחשבון הזה. |
| ↑↑↑ | 16 | to transfer
leha'avir
להעביר | I want to transfer money from this account to that account.
ani rotze le'ah'havir kesef me'ah'hesh'bon ha'ze la'hesh'bon ha'hu
אני רוצה להעביר כסף מהחשבון הזה לחשבון ההוא |
| ↑↑↑ | 17 | exchange rate
sha'ar chalifin
שער חליפין | Today's exchange rate.
shaar ah'halifin shel ha'yom
שער החליפין של היום. |
| ↑↑↑ | 18 | to exchange
lehachlif kesef
להחליף כסף | I want to exchange money.
ani rotze lehachlif kesef
אני רוצה להחליף כסף |
| ↑↑↑ | 19 | currency
kesef
כסף | I want to exchange currency from Dollars to Euros.
ani rotze le'haclif dollarim le'uru
אני רוצה להחליף דולרים לאירו |
| ↑↑↑ | 20 | bank note
shtar
שטר | We only exchange bank notes.
anachnu rak ma'hlifim sh'tarot
אנחנו רק מחליפים שטרות. |
| ↑↑↑ | 21 | coin
matbea
מטבע | We don't exchange coins.
anachnu lo ma'hlifim ma'te'be'ot
אנחנו לא מחליפים מטבעות. |
| ↑↑↑ | 22 | per
lekol
לכל | The exchange rate is 1.25 dollars per one Euro.
shaar ah'halifin hu 1.25 dollar le'uru
שער החליפין הוא 1.25 דולר לאירו. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 25 | 1 | last year
bashana she'avra
בשנה שעברה | I went to Japan last year.
nasati leyapan bashana she'avra
נסעתי ליפן בשנה שעברה |
| ↑↑↑ | 2 | last month
chodesh she'avar
חודש שעבר | They went to China last month.
hem nasu le'cin ba'hodesh she'avar
הם נסעו לסין בחודש שעבר. |
| ↑↑↑ | 3 | to visit
levaker
לבקר | Last year, we visited that museum.
ba'shana she'avra, bi'car'nu ba'muzeon
בשנה שעברה, ביקרנו במוזיאון |
| ↑↑↑ | 4 | to travel
letayel
לטייל | She traveled to France last week.
hy tiila le'ts'r'fatt ba'shavua she'avar
היא טיילה לצרפת בשבוע שעבר |
| ↑↑↑ | 5 | alone
levad
לבד | He traveled in the USA alone last year.
hu tiil be'artzut ha'brit levad ba'shnaa she'avara
הוא טייל בארצות הברית לבד בשנה שעברה |
| ↑↑↑ | 6 | yesterday
etmol
אתמול | Yesterday, he visited two museums.
etmol, hu bi'ker be'shneii muzeonim
אתמול, הוא ביקר בשני מוזיאונים. |
| ↑↑↑ | 7 | abroad
chutz la'aretz
חוץ לארץ | I have never been abroad.
ba'haim lo hayati be'hotz la'ha'artez
בחיים לא הייתי בחוץ לארץ. |
| ↑↑↑ | 8 | to plan
letachnen
לתכנן | We have not planned where to go yet.
lo t'han'nu adaiin lean la'lehet
לא תכננו עדיין לאן ללכת. |
| ↑↑↑ | 9 | to decide
lehachlit
להחליט | I have not decided where to go yet.
lo he'hlatiti adaiin lean la'lehet
לא החלטתי עדיין לאן ללכת |
| ↑↑↑ | 10 | vacation
chofsha
חופשה | He has not planned for his vacation yet.
hu lo ti'han'nen at ha'hof'sha she'lu adaiin
הוא לא תכנן את החופשה שלו עדיין. |
| ↑↑↑ | 11 | trip
tiyul
טיול | She has not planned for her trip yet.
hy adaiin lo ti'han'nah at ha'nis'ha shelah
היא עדיין לא תיכננה את הנסיעה שלה. |
| ↑↑↑ | 12 | to rent
lehascir
להשכיר | I have planned to rent a car already.
ti'han'nti kvar li'skor rechev
תכננתי כבר לשכור רכב |
| ↑↑↑ | 13 | tourist
tayar
תייר | I am a tourist.
ani ta'iar
אני תייר. |
| ↑↑↑ | 14 | place
makom
מקום | Which place should I visit?
eze makom kedai she'avkar?
איזה מקום כדאי שאבקר? |
| ↑↑↑ | 15 | to choose
livchor
לבחור | What travel program should I choose?
eze to'hnit ti'uul kedai she'ah'bhar
איזה תוכנית טיול כדאי שאבחר? |
| ↑↑↑ | 16 | to miss
lefasfes
לפספס | You should not miss visiting this place.
lo ke'dai she'tefah'sfes le'vkar at ha'makom ha'ze
לא כדאי שתפספס לבקר את המקום הזה. |
| ↑↑↑ | 17 | to start
lehatchil
להתחיל | When should we start?
matai kedai she'nathil?
מתי כדאי שנתחיל? |
| ↑↑↑ | 18 | entrance fee
dmey knisa
דמי כניסה | How much is the entrance fee?
kama ole d'mei ah'k'nisa?
כמה עולה דמי הכניסה? |
| ↑↑↑ | 19 | picture
tmona
תמונה | This picture is very beautiful.
ha'tmona meod yafa
התמונה מאד יפה |
| ↑↑↑ | 20 | to take photos
letzalem
לצלם | You can take photos here.
ata yachol letzalem po
אתה יכול לצלם פה |
| ↑↑↑ | 21 | to allow
leharshot
להרשות | Taking photos is not allowed here.
tsi'lum tmonot lo morshe po
צילום תמונות לא מורשה פה |
| ↑↑↑ | 22 | to enter
lehicanes
להיכנס | You are not allowed to enter this place.
ata lo morshe le'he'kinas la'makom ha'ze
אתה לא מורשה להיכנס למקום הזה |
| ↑↑↑ | 23 | to touch
laga'at
לגעת | You are not allowed to touch the pictures.
asur le'ah la'gat ba'tmonot
אסור לך לגעת בתמונות. |
| ↑↑↑ | 24 | guide
madrich
מדריך | The guide allows the tourists to take pictures.
ha'madrih marshe la'ta'iarim le'tsa'lem
המדריך מרשה לתיירים לצלם |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 26 | 1 | a hotel
malon
מלון | We like this hotel very much.
anchanu ohevim at ha'ma'lon ha'ze meod
אנחנו אוהבים את המלון הזה מאוד. |
| ↑↑↑ | 2 | to stay
lehisha'er
להישאר | We want to stay here for two nights.
anachnu rots'em le'hi'shaar po 2 lay'lot
אנחנו רוצים להישאר פה 2 לילות. |
| ↑↑↑ | 3 | check-in
check-in
ציאק-אין | Check-in time is after 2 pm.
ha'check in hu ha'hari ha'shaa 2
הציאק אין הוא אחרי השעה 2. |
| ↑↑↑ | 4 | check-out
check-out
ציאק-אוט | Check-out time is before 2 pm.
ha'check out hu le'fni ha'shaa 2
הציאק אוט הוא לפני השעה שתיים. |
| ↑↑↑ | 5 | reception
kabala
קבלה | Reception is open 24 hours.
ha'kabala p'toha 24\7
הקבלה פתוחה 24/7. |
| ↑↑↑ | 6 | guest
ore'ach
אורח | Five guests are waiting at the reception to check-in.
ha'misha or'him me'hakim la'kabala le'check in
חמשה אורחים מחכים לקבלה לציאק אין. |
| ↑↑↑ | 7 | to reserve
lehazmin
להזמין | I want to reserve two rooms for four people.
ani rotze le'ha'zmin sheni ha'da'rim le'arbha ana'shim
אני רוצה להזמין שני חדרים לארבעה אנשים. |
| ↑↑↑ | 8 | a single room
cheder yachid
חדר יחיד | I want to reserve a single room for one night.
ani rotze le'ha'zmin heder yahid le'layla ehad
אני רוצה להזמין חדר יחיד ללילה אחד |
| ↑↑↑ | 9 | a double room
cheder kaful
חדר כפול | I want to reserve a double room for one week.
ani rotze le'ha'zmin heder ka'full le'shavua ehad
אני רוצה להזמין חדר כפול לשבוע אחד. |
| ↑↑↑ | 10 | extra bed
mita nosefet
מיטה נוספות | I want to have an extra bed for my daughter.
ani rotze mitah no'sfet la'bat sheli
אני רוצה מיטה נוספת לבת שלי. |
| ↑↑↑ | 11 | a shared room
cheder meshotaf
חדר משותף | This hotel provides shared rooms.
ha'malon ha'ze me'sa'pek ha'darim me'shu'ta'fim
המלון הזה מספק חדרים משותפים. |
| ↑↑↑ | 12 | facility
mitkan
מתקן | There are many facilities in the hotel.
yesh har'be mi'tka'nim ba'malon ha'ze
יש הרבה מתקנים במלון הזה. |
| ↑↑↑ | 13 | a room key
mafteach cheder
מפתח חדר | Can I leave my room key at reception?
efshar la'ha'shir at ha'maf'tach le'hadar ha'kabala?
אפשר להשאיר את המפתח לחדר בקבלה? |
| ↑↑↑ | 14 | luggage
mizvadot
מזוודות | Can I leave my luggage here?
efshar la'ha'shir at ha'miz'vadot sheli kan?
אפשר להשאיר את המזוודות שלי כאן? |
| ↑↑↑ | 15 | Internet
internet
אינטרנט | Does the hotel provide Internet?
ha'malon ha'ze me'sa'pek gli'sha ba'internet?
המלון הזה מספק גלישה באינטרנט? |
| ↑↑↑ | 16 | a swimming pool
brichat schiha
בריכת שחייה | This hotel does not have a swimming pool.
ba'malon ha'ze ein brichat siih'ah
במלון הזה אין בריכת שחייה. |
| ↑↑↑ | 17 | emergency exit
iziat cherom
יציאת חירום | The emergency exit is here.
yitzat ha'hirom po
יציאת החירום פה |
| ↑↑↑ | 18 | maid
mesharetet
משרתת | This maid is working here.
ha'me'sha'retet ovedet po
המשרתת עובדת פה. |
| ↑↑↑ | 19 | to rest
lanoach
לנוח | I want to rest in my room.
ani rotze la'nu'ach ba'heder sheli
אני רוצה לנוח בחדר שלי. |
| ↑↑↑ | 20 | to clean
lenakot
לנקות | A maid cleans the room.
me'sha'retet menka at ha'heder
משרתת מנקה את החדר |
| ↑↑↑ | 21 | the lobby
lobby
לובי | Your luggage is in the lobby.
ha'miz'vadot shel'ah ba'lobby
המזוודות שלך בלובי. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 27 | 1 | to show
leharot
להראות |
|
| ↑↑↑ | 2 | Passport
darkon
דרכון | Please show your passport.
be'va'ka'sha ta're at ha'darkon shelah
בבקשה תראה את הדרכון שלך |
| ↑↑↑ | 3 | Visa
visa
וויזה | Please show your visa.
be'va'ka'sha ta're at ha'visa shelah
בבקשה תראה את הויזה שלך |
| ↑↑↑ | 4 | Personal ID card
teodat ze'ut
תעודת זהות | Please show your personal ID card.
be'va'ka'sha ta're at te'udat ha'zehut shelah
בבקשה תראה את התעודת זהות שלך |
| ↑↑↑ | 5 | to put
lasim
לשים | He puts his bag on the table.
hu sam at ha'tik al ha'shul'han
הוא שם את התיק על השולחן |
| ↑↑↑ | 6 | Luggage
mizvadot
מזוודות | Please put your luggage here.
be'va'ka'sha ta'ni'ah at ha'miz'vadot po
בבקשה תניח את המזוודות פה |
| ↑↑↑ | 7 | to lay
lasim
לשים | She lays her passport on the table.
hy sa'ma at ha'darkon al ha'shul'han
היא שמה את הדרכון על השולחן |
| ↑↑↑ | 8 | conveyor belt
chagorat masoa
חגורת מסוע | He lays his bag on the conveyor belt.
hu sam at ha'tik shelu al ha'gu'rat ha'ma'so'ah
הוא שם את התיק שלו על חגורת המסוע |
| ↑↑↑ | 9 | to take off
lehamri
להמריא | I take off my leather shoes.
ani morid at na'aley ha'or
אני מוריד את הנעלי עור. |
| ↑↑↑ | 10 | to put
lasim
לשים | She puts her books in her luggage.
hy sama at ha'sfarim shel'ah ba'miz'vadot
היא שמה את הספרים שלה במזוודות |
| ↑↑↑ | 11 | basket
salsela
סלסלה | They put your watch in the basket.
hem samu et hasha'on shelcha basalsela
הם שמו את השעון שלך בסלסלה |
| ↑↑↑ | 12 | boarding pass
kartis aliya lamatos
כרטיס עליה למטוס | I put my boarding pass in the basket.
samti et kartis ha'aliya lamatos basalsela
שמתי את כרטיס העליה למטוס בסלסלה |
| ↑↑↑ | 13 | purpose
matara
מטרה | He has no purpose to come here.
ein lu shu'om matara la'vo le'po
אין לו שום מטרה לבוא לפה. |
| ↑↑↑ | 14 | sightseeing
siyur
סיור | For sightseeing
avur si'u'rr
עבור סיור |
| ↑↑↑ | 15 | business
asakim
עסקים | For a business trip
be'shvil ti'ul asa'kim
בשביל טיול עסקים |
| ↑↑↑ | 16 | to fill
lemalot
למלות |
|
| ↑↑↑ | 17 | immigration form
tofes hagira
טופס הגירה | Please fill in the immigration form.
be'va'ka'sha te'male at tofes ha'hagira
בבקשה תמלא את טופס ההגירה. |
| ↑↑↑ | 18 | to follow
la'akov
לעקוב | Please follow me.
be'va'ka'sha ta'akov aha'rai
בבקשה תעקוב אחרי. |
| ↑↑↑ | 19 | to get
lakachat
לקחת | I will get my luggage.
ani e'kah at ha'miz'vadot
אני אקח את המזוודות. |
| ↑↑↑ | 20 | meeting point
nekodat mifgash
נקודת מפגש | We will meet at the meeting point.
ani a'ah'kov ahari ha'she'let le'neku'dat ha'mif'gash
אני אעקוב אחרי השלט לנקודת המפגש |
| ↑↑↑ | 21 | sign
shelet
שלט | I will follow the sign to the meeting point.
ani a'ah'kov ahari'ham le'neku'dat ha'mif'gash
אני אעקוב אחריהם לנקודת המפגש. |
| ↑↑↑ | 22 | to pick up
la'asof
לאסוף | He will pick her up from the airport.
hu ya'asof otah me'ha'sade te'ofah
הוא יאסוף אותה מהשדה תעופה. |
| ↑↑↑ | 23 | escalator
madregot na'ot
מדרגות נעות | She will go down the escalator.
hy tirad ba'mad'regot ha'naut
היא תרד במדרגות הנעות |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 28 | 1 | to be engaged
lehit'ares
להתארס | My older sister was engaged a month ago.
ha'ahot ha'gedola sheli hi'ta'rsha lefney hodesh
האחות הגדולה שלי התארסה לפני חודש |
| ↑↑↑ | 2 | to be divorced
lehitgaresh
להתגרש | She divorced three years ago.
hi hit'gar'sha lefney sha'losh shanim
היא התגרשה לפני שלוש שנים. |
| ↑↑↑ | 3 | to separate
lehipared
להיפרד | They separated two weeks ago.
hem nifredu lifney shvu'ayim
הם נפרדו לפני שבועיים |
| ↑↑↑ | 4 | to break up
lehipared
להיפרד | We broke up five days ago.
ni'frah'dnu lefney ha'misha yamim
נפרדנו לפני חמישה ימים. |
| ↑↑↑ | 5 | girlfriend
chavera
חברה | He broke up with his girlfriend already.
hu kvar nifrad mi'havara she'lu
הוא כבר נפרד מהחברה שלו. |
| ↑↑↑ | 6 | to be single
ravak
רווק | He has been single for more than 20 years.
hu ra'vak yoter mi'esrim sha'na
הוא רווק יותר מעשרים שנה |
| ↑↑↑ | 7 | to be married
lehitchaten
להתחתן | My parents have already been married for over 30 years.
ha'ohrim sheli ne'so'imm me'al 30 sha'na
ההורים שלי נשואים מעל 30 שנה. |
| ↑↑↑ | 8 | to know
lehakir
להכיר | I have known him for over 10 years.
ani mekira oto me'al 10 sha'nim
אני מכירה אותו מעל 10 שנים. |
| ↑↑↑ | 9 | together
beyachad
ביחד | My parents have been living together for over 40 years already.
ha'ohrim sheli haim be'ya'had kvar me'al 40 sha'na
ההורים שלי חיים ביחד כבר מעל 40 שנה. |
| ↑↑↑ | 10 | boyfriend
chaver
חבר | My boyfriend and I have been living together for more than 2 years.
ha'havar sheli ve'ani gar'nu be'yahad yoter mi'sh'na'ta'im
החבר שלי ואני גרנו ביחד יותר משנתיים. |
| ↑↑↑ | 11 | widow
almana
אלמנה | She has been a widow for more than 5 years.
hy almana yoter me5 sha'nim
היא אלמנה יותר מ5 שנים. |
| ↑↑↑ | 12 | to propose
lehatzia nisuin
להציע נישואין | He proposed to her when she was watching a movie last night.
hu he'tsi'ha lah ne'so'inn ke'she'hy tsa'fta ba'seret etmol ba'layla
הוא הציא לה נישואין כשהיא צפתה בסרט אתמול בלילה |
| ↑↑↑ | 13 | to cry
livcot
לבכות | She cried so much last night.
hy ba'hta kol kah harbe ba'lay'la ah'ha'ron
היא בכתה כול כך הרבה בלילה האחרון. |
| ↑↑↑ | 14 | to meet
lehipagesh
להיפגש | We met while we were studying in the university.
ni'phga'shnu be'zman she'lamdnu ba'universita
נפגשנו בזמן שלמדנו באוניברסיטה. |
| ↑↑↑ | 15 | to argue
lehitvakeach
להתווכח | We argued while we were eating.
hi'tva'ka'hnu be'zman she'ahal'no
התווכחנו בזמן שאכלנו. |
| ↑↑↑ | 16 | to hear (a story)
lishmoa
לשמוע |
|
| ↑↑↑ | 17 | to move
la'avor
לעבור | They were married for a year before they moved to Japan.
hem ha'u ne'so'imm sha'na ahat lefney she'ham avru le'yapan
הם היו נשואים שנה אחת לפני שהם עברו ליפן. |
| ↑↑↑ | 18 | honeymoon
yerach dvash
ירח דבש | We went on our honeymoon after we had been married for three days.
ha'la'chnu le'yerah ha'dvash she'lanu ahari she'haynu ne'so'imm she'losha ya'mim
הלכנו לירח הדבש שלנו אחרי שהינו נשואים שלושה ימים. |
| ↑↑↑ | 19 | the truth
ha'emet
האמת | I told him the truth before I broke up with him.
amarti lo et ha'emet lefney she'nifra'de'ti mi'menu
אמרתי לו את האמת לפני שנפרדתי ממנו. |
| ↑↑↑ | 20 | to lie
leshaker
לשקר | He never lies to her anymore after he proposed to her.
hu af paam lo shi'ker lah yoter ahari she'hu he'tisa lah ne'so'imm
הוא אף פעם לא שיקר לה יותר אחרי שהוא הציע לה נישואים |
| ↑↑↑ | 21 | to date
latzet
לצאת | She had been single for five years before she dated him.
hi hay'ta ravakah 5 sha'nim lefney she'hi he'thila la'tzet ito
היא הייתה רווקה 5 שנים לפני שהיא התחילה לצאת איתו. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 29 | 1 | Help!
ezra
עזרה! | Help me!
ta'azor li!
תעזור לי! |
| ↑↑↑ | 2 | to find
lishmoa
למצוא | She is finding her hand bag.
hy motzat at ha'tik yad shelah
היא מוצאת את התיק יד שלה. |
| ↑↑↑ | 3 | missing
chaser
חסר | Her hand bag is missing.
ha'tik yad shelah haser
התיק יד שלה חסר. |
| ↑↑↑ | 4 | to steal
lignov
לגנוב | Someone has stolen my bag.
mi'shh'hu ganav at ha'tik sheli
מישהוא גנב את התיק שלי. |
| ↑↑↑ | 5 | to help
la'azor
לעזור | He helped me find my suitcase.
hu azar li lim'tzoh at ha'miz'vada
הוא עזר לי למצוא את המזוודה. |
| ↑↑↑ | 6 | to be scared
lefached
לפחד | I'm scared.
ani me'fah'hed
אני מפחד. |
| ↑↑↑ | 7 | emergency
hirom
חירום |
|
| ↑↑↑ | 8 | phone number
mispar telephone
מספר טלפון | Emergency phone number.
mispar he'rom
מספר חירום. |
| ↑↑↑ | 9 | to call
lehitkasher
להתקשר | He called the emergency phone number.
hu hi'tka'sher le'mispar ha'he'rom
הוא התקשר למספר החירום. |
| ↑↑↑ | 10 | police
mishtara
משטרה | He called the police.
hu hi'tka'sher la'mish'tra
הוא התקשר למשטרה. |
| ↑↑↑ | 11 | embassy
shagrirut
שגרירות | She called the embassy.
hy hi'tka'shrah la'sha'gri'rot
היא התקשרה לשגרירות |
| ↑↑↑ | 12 | to renew
lechadesh
לחדש | I renewed my passport.
ani hi'da'shti at ha'darkon
אני חידשתי את הדרכון. |
| ↑↑↑ | 13 | Fire!
esh
אש! |
|
| ↑↑↑ | 14 | Be careful!
zehirot
זהירות! | Be careful.
tizhar
תיזהר. |
| ↑↑↑ | 15 | to get hurt
lehipaga
להיפגע | Someone is hurt.
mi'shuu ni'ff'gah
מישהו נפגע |
| ↑↑↑ | 16 | accident
teona
תאונה | There has been an accident.
hi'tra'ha'sha te'ona
התרחשה תאונה. |
| ↑↑↑ | 17 | to call
lehitkasher
להתקשר | Call the police!
ti'tka'sher la'mish'tra
תתקשר למשטרה! |
| ↑↑↑ | 18 | ambulance
ambulans
אמבולנס | Call an ambulance!
ti'tka'sher le'ambu'lance
תתקשר לאמבולנס! |
| ↑↑↑ | 19 | hurry
mehirot
מהירות |
|
| ↑↑↑ | 20 | arm
zroa
זרוע | My arm hurts.
ko'avet li ha'zro'ha
כואבת לי הזרוע. |
| ↑↑↑ | 21 | to break
lisbor
לשבור | His arm is broken.
ha'zro'ha she'lu shh'vu'rah
הזרוע שלו שבורה. |
| ↑↑↑ | 22 | to report
ledaveach
לדווח | I want to report a car accident.
ani rotze le'da've'ah al te'onat drachim
אני רוצה לדווח על התאונת דרכים. |
| ↑↑↑ | 23 | to be serious
retzini
רציני | It is a serious accident.
zu te'ona retzi'nit
זו תאונה רצינית |
| ↑↑↑ | 24 | to look like
lehiraot
להיראות | It looks like a serious accident.
ze ni'rah ke'mu te'ona retzi'nit
זה נראה כמו תאונה רצינית. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 30 | 1 | Head
rosh
ראש | His head has been hurt.
ha'rosh shelu ko'ev
הראש שלו כאב. |
| ↑↑↑ | 2 | headache
ke'ev rosh
כאב ראש | I have been having headaches since last week.
yesh li ke'avi rosh me'az shavua she'avar
יש לי כאבי ראש מאז שבוע שעבר |
| ↑↑↑ | 3 | to be stressed
lachotz
להיות לחוץ | I was stressed.
hayiti la'hutz
הייתי לחוץ. |
| ↑↑↑ | 4 | fever
chom
חום | He had a fever for three days.
haya lu hom she'losha yam'im
היה לו חום שלושה ימים |
| ↑↑↑ | 5 | to start
lehatchil
להתחיל | It started a week ago.
ze He'thil lefney shavua
זה התחיל לפני שבוע. |
| ↑↑↑ | 6 | Patient
metupal
מטופל | The patient started to have headaches at 7 pm last night.
ha'me'to'pal he'thil li'sbo'l me'ke'avi rosh etmol be7 ba'erev
המטופל התחיל לסבול מכאבי ראש אתמול ב7 בערב |
| ↑↑↑ | 7 | Tooth
shinaim
שיניים |
|
| ↑↑↑ | 8 | Toothache
ke'ev shinaim
כאב שיניים | He has been having a toothache since this morning.
hu sovel mi'ke'avi shi'na'im me'ha'boker
הוא סובל מכאבי שיניים מהבוקר |
| ↑↑↑ | 9 | gums
chanichaim
חניכיים | She has been having gum pain for many days.
yesh lah ke'av ha'ni'haim be'me'sah kama yam'im
יש לה כאב חניכיים במשך כמה ימים |
| ↑↑↑ | 10 | dentist
rofe shinaim
רופא שיניים | The dentist asks me to lie down.
rofeh ha'she'na'im bi'kesh mi'mni li'shka'v
רופא השיניים ביקש ממני לשכב |
| ↑↑↑ | 11 | to open one's mouth
liftoach et hape
לפתוח את הפה | The dentist asks me to open my mouth.
rofeh ha'she'na'im bi'kesh li'vdok li at ha'she'na'im
רופא השיניים ביקש ממני לפתוח את הפה |
| ↑↑↑ | 12 | to check
livdok
לבדוק | I ask the dentist to check my teeth.
bi'ka'shti mi'rofeh ha'she'na'im li'vdok li at ha'she'na'im
ביקשתי מרופא השיניים לבדוק לי את השיניים |
| ↑↑↑ | 13 | Stomach
beten
בטן |
|
| ↑↑↑ | 14 | Stomachache
ke'ev beten
כאב בטן | She has been having a stomachache since yesterday.
yesh la ke'avi beten me'az etmol
יש לה כאבי בטן מאז אתמול |
| ↑↑↑ | 15 | diarrhea
shilshol
שלשול | Maybe you have diarrhea.
oli yesh leah shil'shol'im
אולי יש לך שלשולים. |
| ↑↑↑ | 16 | food poisoning
haralat mazon
הרעלת מזון | Maybe you have food poisoning.
oli yesh leah ha'ra'lat ma'zon
אולי יש לך הרעלת מזון. |
| ↑↑↑ | 17 | be rotten
rakuv
רקוב | Maybe your food was rotten.
oli ha'ohel shel'ah haya rakov
אולי האוכל שלך היה רקוב |
| ↑↑↑ | 18 | symptom
simptom
סימפטום | The symptoms are getting worse.
ha'sim'pto'mim ma'thi'lim la'ha'hmir
הסימפטומים מתחילים להחמיר. |
| ↑↑↑ | 19 | Doctor
rofe
רופא | He has been working as a doctor since 2000.
hu oved be'tor rofeh mi'sha'nat 2000
הוא עובד בתור רופא משנת 2000. |
| ↑↑↑ | 20 | to see the doctor
lirot rofe
לראות רופא | I need to see the doctor.
Ani ts'ah'rih li'roat rofeh she'na'im
אני צריך לראות את הרופא. |
| ↑↑↑ | 21 | Nurse
achot
אחות | The patient needs to speak to the nurse.
ha'me'to'pal ts'ah'rih le'da'ber em ha'a'hot
המטופל צריך לדבר עם האחות. |
| ↑↑↑ | 22 | Hospital
bait cholim
בית חולים | I need to go to the hospital to see the doctor.
ani ts'ah'rih la'lechet le'beit ha'holim ke'dei li'rot at ha'rofeh
אני צריך ללכת לבית החולים כדאי לראות את הרופא. |
| ↑↑↑ | 23 | Drugs
trufot
תרופות | I need to buy drugs.
ani ts'ah'rih li'knot sa'mim
אני צריך לקנות סמים. |
| ↑↑↑ | 24 | pharmacy
bait merkachat
בית מרקחת | I need to go to the pharmacy to buy drugs.
ani ts'ah'rih li'knot tru'fot
אני צריך לקנות תרופות |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 31 | 1 | brown
chum
חום | The cat is brown.
ha'hatol hum
החתול חום |
| ↑↑↑ | 2 | eyes
ainaim
עיניים | She has brown eyes.
yesh lah ena'im humot
יש לה עיניים חומות. |
| ↑↑↑ | 3 | face
partzof
פרצוף | His face is round like a football.
ha'par'zof she'lu agaol kemu kador'regel
הפרצוף שלו עגול כמו כדורגל |
| ↑↑↑ | 4 | hair
se'ar
שיער | Her hair is soft like silk.
ha'se'ar shel'ah halak kemu me'shi
השיער שלה חלק כמו משי |
| ↑↑↑ | 5 | baby
tinok
תינוק | That baby has blue eyes.
la'tinok yesh ena'im khol'ot
לתינוק יש עיניים כחולות. |
| ↑↑↑ | 6 | skin
or
עור | She has soft skin like a baby.
yesh la or halak kemu tinok
יש לה עור חלק כמו תינוק. |
| ↑↑↑ | 7 | to compare to
lehashvot
להשוות | Compared to that woman, you are very beautiful.
be'ha'sh'va'ah la'eisha ha'zat, at meod yafi'fia
בהשוואה לאישה הזאת, את מאוד יפהפיה. |
| ↑↑↑ | 8 | strong
chazak
חזק | Compared to his friend, he looks very strong.
be'ha'sh'va'ah le'havar she'lu, hu nir'ah meod hazak
בהשוואה לחבר שלו, הוא נראה מאוד חזק. |
| ↑↑↑ | 9 | thin
raze
רזה | Compared to that woman, I am thin.
be'ha'sh'va'ah la'eisha ha'zat, ani ra'zah
בהשוואה לאישה הזאת, אני רזה. |
| ↑↑↑ | 10 | young
tza'ir
צעיר | Compared to her age, she looks very young.
be'ha'sh'va'ah la'gil shel'ah, hy nir'eat meod ts'e'rah
בהשוואה לגיל שלה, היא נראת מאוד צעירה. |
| ↑↑↑ | 11 | leg
regel
רגל | His legs are longer than mine.
ha'rag'laim she'lu aru'kot me'ha'rag'laim sheli
הרגליים שלו ארוכות מהרגליים שלי. |
| ↑↑↑ | 12 | body
guf
גוף | She is thin, but her body is very strong.
hy ra'zah, aval ha'guf shel'ah meod hazak
היא רזה, אבל הגוף שלה מאוד חזק. |
| ↑↑↑ | 13 | muscle
shrir
שריר | His muscles look bigger than before.
ha'shrir'em she'lu nir'em yoter gdolim mi'paam
השרירים שלו נראים יותר גדולים מפעם. |
| ↑↑↑ | 14 | curly
metultal
מתולתל | Her hair is curlier than before.
ha'se'ar shel'ah me'tul'tal yoter mi'ba'avar
השיער שלה מתולתל יותר מבעבר. |
| ↑↑↑ | 15 | left
smol
שמאל | He is left-handed.
hu s'ma'li
הוא שמאלי. |
| ↑↑↑ | 16 | arm
zroa
זרוע | His left arm is stronger than before.
ha'zro'ha ha's'ma'lit she'lu hazak'ah yoter mi'paam
הזרוע השמאלית שלו חזקה יותר מפעם. |
| ↑↑↑ | 17 | dark
kehe
כהה | Her skin is darker and softer than before.
ha'or shela kehe verach yoter mipa'am
העור שלה כהה ורך יותר מפעם |
| ↑↑↑ | 18 | right
yamina
ימינה | His right arm is stronger than his left arm.
zro'ha ya'min she'lu yoter hazak'ah mi'zro'ha s'mol
זרוע ימין שלו חזקה יותר מזרוע שמאל. |
| ↑↑↑ | 19 | appearance
nirut
נראות |
|
| ↑↑↑ | 20 | to describe
leta'er
לתאר | She describes his appearance.
hy me'ta'h'ret at ha'nir'ot she'lu
היא מתארת את הנראות שלו. |
| ↑↑↑ | 21 | blue
kachol
כחול | That man with blue eyes is my friend.
ha'gever em ha'ena'im ha'khol'ot hu haver sheli
הגבר עם העיניים כחולות הוא חבר שלי. |
| ↑↑↑ | 22 | funny
matzchik
מצחיק | That man who has a round face is very funny.
ha'gever em ha'par'zof ha'a'gol matz'hik
הגבר עם הפרצוף העגול מצחיק. |
| ↑↑↑ | 23 | smart
chacham
חכם | That boy with a broken left arm is smart.
ha'yeled she'sha'bar at zro'ha s'mol hu ha'cham
הילד ששבר את זרוע שמאל הוא חכם. |
| ↑↑↑ | 24 | sexy
sexy
סקסי | That woman who has dark skin and long curly hair is very sexy.
ha'eisha she'yesh lah or ke'haa ve'se'ar me'tul'tal hy sex'sit
האישה שיש לה עור כהה ושיער מתולתל היא סקסית. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 32 | 1 | weather
mezeg avir
מזג אוויר | The weather is nice today.
mezeg ha'avirr nech'mad ha'yom
מזג אוויר נחמד היום. |
| ↑↑↑ | 2 | hot
cham
חם | It's hot today.
ha'yom ham
היום חם |
| ↑↑↑ | 3 | cool
kar
קר | It’s cool today.
ha'yom kar
היום קר |
| ↑↑↑ | 4 | sunny
shimshi
שמשי | It's sunny.
ha'yom shim'shi
היום שמשי |
| ↑↑↑ | 5 | windy
rochot
רוחות | It's windy.
yesh ru'hot
יש רוחות |
| ↑↑↑ | 6 | freezing
kafo
קפוא | It will be freezing today.
yi'hi'ah kafu ha'yom
יהיה קפוא היום. |
| ↑↑↑ | 7 | to rain
laredet geshem
לרדת גשם | It rains.
yored geshem
יורד גשם |
| ↑↑↑ | 8 | the rain
hageshem
הגשם | It's going to rain.
oleh la'redet geshem
הולך לרדת גשם. |
| ↑↑↑ | 9 | to snow
laredet sheleg
לרדת שלג | It's going to snow.
oleh la'redet she'leg
הולך לרדת שלג. |
| ↑↑↑ | 10 | to stop
lehafsik
להפסיק | The rain is going to stop soon.
ha'geshem omed le'ha'fsik be'karov
הגשם עומד להפסיק בקרוב |
| ↑↑↑ | 11 | the snow
hasheleg
השלג | The snow has stopped.
ha'she'leg ha'fsik
השלג הפסיק |
| ↑↑↑ | 12 | to start
lehatchil
להתחיל | It is starting to snow.
ma'thil la'redet sheleg
מתחיל לרדת שלג |
| ↑↑↑ | 13 | Typhoon
hurikan
הוריקן | It looks like the typhoon is coming.
ze nir'ah she'ho'ri'kan mi'tka'rev
זה נראה שהוריקן מתקרב. |
| ↑↑↑ | 14 | storm
sufa
סופה | It looks like the storm is coming.
ze nir'ah she'so'fah mi'tka're'vet
זה נראה שהסופה מתקרבת. |
| ↑↑↑ | 15 | temperature
temperatura
טמפרטורה |
|
| ↑↑↑ | 16 | high
gavoa
גבוה | The temperature is rather high.
ha'tem'pe'ra'tura d'ei gvu'ha
הטמפרטורה דיי גבוהה |
| ↑↑↑ | 17 | low
namoch
נמוך | The temperature is rather low.
ha'tem'pe'ra'tura d'ei ne'mo'ha
הטמפרטורה דיי נמוכה |
| ↑↑↑ | 18 | to rise
la'alot
לעלות | It looks like the temperature is rising.
ze nir'ah she'ha'tem'pe'ra'tura ola
זה נראה שהמפרטורה עולה. |
| ↑↑↑ | 19 | heavily
kaved
כבד | It might rain heavily tonight.
ze nir'ah she'yered geshem kavad ha'yom
זה נראה שירד גשם כבד היום. |
| ↑↑↑ | 20 | to forecast
lachzot
לחזות | It's forecast to rain.
ha'tha'zit omer'et she'yered geshem
התחזית אומרת שירד גשם. |
| ↑↑↑ | 21 | to be foggy
meorpal
מעורפל | It may be foggy in the early morning.
olay yi'haya me'o'rpal ba'boker
אולי יהיה מעורפל בבוקר. |
| ↑↑↑ | 22 | snowstorm
sufat sheleg
סופת שלג | There may be a snowstorm tomorrow.
olay ti'haya so'fat she'la'gim ma'har
אולי תהיה סופת שלגים מחר |
| ↑↑↑ | 23 | to be cloudy
meonan
מעונן | It's forecast to be cloudy all day.
ha'tha'zit hy me'onan kol ha'yom
התחזית היא מעונן כל היום. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 33 | 1 | pill
glula
גלולה | He takes the pill because he has a headache.
hu loke'ach glu'la bi'glal she'yesh lu ke'av rosh
הוא לוקח גלולה בגלל שיש לו כאב ראש |
| ↑↑↑ | 2 | sick
chola
חולה | She goes to see a doctor because she is sick.
hy oleh'et lir'oat at ha'rofeh bi'glal she'hy hole
היא הולכת לראות את הרופא בגלל שהיא חולה. |
| ↑↑↑ | 3 | tired
ayef
עייף | My father goes to bed early because he is tired.
aba sheli oleh li'shon mo'kdam ki hu a'yef
אבא שלי הולך לישון מוקדם כי הוא עייף. |
| ↑↑↑ | 4 | thirsty
tzame
צמא | He drinks two glasses of water because he is thirsty.
hu sho'teah sh'tei kusot ma'im bi'glal she'hu tsa'me
הוא שותה שתי כוסות מים בגלל שהוא צמא. |
| ↑↑↑ | 5 | to sweat
mazia
מזיע | He sweats because his body temperature is very high.
hu me'zi'ah bi'glal she'ha'hom gof she'lu ga'vu'ah meod
הוא מזיע בגלל שהחום גוף שלו גבוה מאד |
| ↑↑↑ | 6 | reason
siba
סיבה | What is the reason?
ma ha'si'ba?
מה הסיבה? |
| ↑↑↑ | 7 | prescription
mirsham
מרשם | The doctor wrote the prescription for the patient.
ha'rofeh ra'sham at ha'mir'sham be'shvil ha'meto'pal
הרופא רשם את המרשם בשביל המטופל. |
| ↑↑↑ | 8 | to cook
levashel
לבשל | She cooked for him because he was sick.
hy bi'sh'la lu bi'glal she'hu hole
היא בישלה לו בגלל שהוא חולה. |
| ↑↑↑ | 9 | bouquet
zer
זר | He brought her a bouquet because she was sad.
hu kana la zer pra'him bi'glal she'hy ha'yata atzu'vah
הוא קנה לה זר פרחים בגלל שהיא הייתה עצובה |
| ↑↑↑ | 10 | present
matana
מתנה | I made this present for her because today is her birthday.
he'chan'ti ma'tana be'shvil'ah bi'glal she'ze yom ha'ho'ledet shel'ah
הכנתי מתנה בשבילה בגלל שזה היום הולדת שלה |
| ↑↑↑ | 11 | medicine
trufa
תרופה | I will buy medicine at the drug store for my mother.
ani ak'ne tro'fot be'beit mer'ka'chat be'shvil ama sheli
אני אקנה תרופות בבית מרקחת בשביל אמא שלי. |
| ↑↑↑ | 12 | umbrella
mitria
מטרייה | It is raining, so we use umbrellas.
yored geshem, az anachnu mi'sh'ta'm'shim be'mi'tri'yot
יורד גשם, אז אנחנו משתמשים במטריות. |
| ↑↑↑ | 13 | air-conditioner
mazgan
מזגן | It is hot, so we turned on the air-conditioner.
ham, az he'dlak'nu at ha'maz'gan
חם, אז הדלקנו את המזגן. |
| ↑↑↑ | 14 | heater
mechamem
מחמם | It is cold, so I turn on the heater.
kar, az he'dlak'ti at ha'hi'mom
קר, אז הדלקתי את החימום. |
| ↑↑↑ | 15 | window
chalon
חלון | It is windy, so I close the window.
yesh ru'hot, az sag'arti at ha'halon
יש רוחות, אז סגרתי את החלון. |
| ↑↑↑ | 16 | pain
ke'ev
כאב | He had back pain so he did not go to work.
haya lu keav gav az hu lo al'lah la'avo'da
היה לו כאב גב אז הוא לא הלך לעבודה. |
| ↑↑↑ | 17 | expensive
yakar
יקר | The necklace is so expensive that I cannot afford it.
ha'shar'she'ret kol kah ye'kara az ani lo ya'hol le'har'shot le'atz'mi li'knot ota
השרשרת כול כך יקרה אז אני לא יכול להרשות לעצמי לקנות אותה. |
| ↑↑↑ | 18 | cheap
zol
זול | The raincoat is so cheap that I want to buy many of them.
ha'ma'il geshem kol kah zul she'ani rotze li'knot kama
המעיל גשם כול כך זול שאני רוצה לקנות כמה. |
| ↑↑↑ | 19 | beautiful
yefeife
יפהפה | The scarf is so beautiful that I want to buy many of them.
ha'tsa'if kol kah yafe she'ani rotze li'knot kama
הצעיף כל כך יפה שאני רוצה לקנות כמה |
| ↑↑↑ | 20 | late
me'ochar
מאוחר | He woke up so late that he missed the bus.
hu hi'tu'ra'arr kol kah me'o'har she'hu fis'fas at ha'otobos
הוא התעורר כול כך מאוחר שהוא פספס את האוטובוס. |
| ↑↑↑ | 21 | to cancel
levatel
לבטל | It was raining so heavily that I canceled my appointment with my friend.
yarad geshem kol kah kaved she'bital'ti at ha'p'gisha em ha'haver sheli
ירד גשם כול כך כבד שביטלתי את הפגישה עם החבר שלי. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 34 | 1 | to go out
latzet
לצאת | Would you like to go out with me?
ata tir'za la'tzet iti?
אתה תרצה לצאת איתי? |
| ↑↑↑ | 2 | to join
lehitztaref
להצטרף | Would you like to join?
at tir'zi le'hi'tsa'ref?
אתה תרצה להצטרף? |
| ↑↑↑ | 3 | to dance
lirkod
לרקוד | Would you like to dance?
at tir'zi lir'kod?
את תרצי לרקוד? |
| ↑↑↑ | 4 | to try
lenasot
לנסות | Would you like to try?
at tir'zi le'na'sot?
את תרצי לנסות? |
| ↑↑↑ | 5 | to invite
lehazmin
להזמין | I would like to invite you for coffee.
ani as'mah le'ha'zmin otah le'café
אני אשמח להזמין אותך לקפה. |
| ↑↑↑ | 6 | chance
sikoi
סיכוי | I will give him one more chance.
ani aten lu od si'kui ehad
אני אתן לו עוד סיכוי אחד |
| ↑↑↑ | 7 | to pick up
la'asof
לאסוף | I will pick you up this evening.
ani ah'asof otah ha'erev ha'ze
אני אאסוף אותך הערב הזה. |
| ↑↑↑ | 8 | time
zman
זמן | I will not have time until next weekend.
lo hi'ayeh li zman ad shavu'ah ha'ba
לא יהיה לי זמן עד שבוע הבא. |
| ↑↑↑ | 9 | to plan
letachnen
לתכנן | I will plan my holiday tomorrow.
ani ah'tach'nen at ha'hofsha sheli mahar
אני אתכנן את החופשה שלי מחר |
| ↑↑↑ | 10 | to be available
panoi
פנוי | I will be available tonight.
ani ah'hya pa'nui ha'lay'la
אני אהיה פנוי הלילה. |
| ↑↑↑ | 11 | really
mamash
ממש | I am really happy.
ani ma'mash sha'me'ah
אני ממש שמח. |
| ↑↑↑ | 12 | tired
ayef
עייף | I am really tired.
ani ma'mash ah'tzuv
אני ממש עייף. |
| ↑↑↑ | 13 | busy
asuk
עסוק | I am really busy.
ani ma'mash ah'suk
אני ממש עסוק. |
| ↑↑↑ | 14 | to be sure
batoach
בטוח | I am really not sure.
ani lo ba'tu'ah
אני לא בטוח. |
| ↑↑↑ | 15 | bored
meshuamam
משעומם | I am really bored.
ani mamash meshuamam
אני ממש משועמם |
| ↑↑↑ | 16 | angel
malach
מלאך | You are very beautiful like an angel.
at meod yafa kmo malach
את מאד יפה, כמו מלאך |
| ↑↑↑ | 17 | handsome
chatich
חתיך | He is handsome like his father.
hu ha'tih ke'mu aba she'lu
הוא חתיך כמו אבא שלו. |
| ↑↑↑ | 18 | good looking
nira tov
נראה טוב | He is good looking like his friend.
hu nir'ah tov ke'mu haver she'lu
הוא נראה טוב כמו החבר שלו. |
| ↑↑↑ | 19 | charming
maksim
מקסים | He is a charming man.
hu eish ma'xim
הוא איש מקסים. |
| ↑↑↑ | 20 | doll
buba
בובה |
|
| ↑↑↑ | 21 | cute
chamod
חמוד | She is cute like a doll.
hy ha'mu'da ke'mu bo'ba
היא חמודה כמו בובה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 35 | 1 | smile
chiyuch
חיוך | I like your smile.
ani ohev at ha'hy'uh shel'ah
אני אוהב את החיוך שלך |
| ↑↑↑ | 2 | to smile
lechayech
לחייך | You make me smile.
at go're'met li le'hy'eh
את גורמת לי לחייך. |
| ↑↑↑ | 3 | to tremble
lirod
לרעוד | Your smile makes me tremble.
ha'hy'uh shel'ah go'rem li lir'od
החיוך שלך גורם לי לרעוד. |
| ↑↑↑ | 4 | shy
baishan
ביישן | You make me shy.
at go're'met li le'hy'ot bayy'sha'nn
את גורמת לי להיות ביישן. |
| ↑↑↑ | 5 | crazy
meshoga
משוגע | You make me crazy.
at me'sha'ga'at oti
את משגעת אותי. |
| ↑↑↑ | 6 | happy
sameach
שמח | You make me happy.
at go're'met li le'hy'ot sa'me'ah
את גורמת לי להיות שמח. |
| ↑↑↑ | 7 | to like
lechabev
לחבב | Because I like you so much.
bi'glal she'ani me'ha'vav otah kol kah
בגלל שאני מחבב אותך כול כך. |
| ↑↑↑ | 8 | to love
le'ehov
לאהוב | Because I love you.
ani ohev otah
אני אוהב אותך. |
| ↑↑↑ | 9 | to have a crush on
lihot dalok al
להיות דלוק על | Because I have a crush on you.
ani da'lok al'iah
אני דלוק עלייך. |
| ↑↑↑ | 10 | to miss
lehitga'age'a
להתגעגע | Because I miss you so much.
bi'glal she'ani mi'taga'agah al'iah kol kah
בגלל שאני מתגעגע עליך כול כך. |
| ↑↑↑ | 11 | to spend
levalot
לבלות | Because I want to spend every second with you.
ani rotze le'baz'bez itah kol rega
אני רוצה לבזבז איתך כול רגע. |
| ↑↑↑ | 12 | to worry
lidog
לדאוג | Because I worry about you.
bi'glal she'ani do'eg lah
בגלל שאני דואג לך. |
| ↑↑↑ | 13 | forever
lenatzeach
לנצח | Even though you love another woman, I will love you forever.
la'mrot she'ata ohev eisha ah'heret, ohav otah la'ne'tzah
למרות שאתה אוהב אישה אחרת, אוהב אותך לנצח. |
| ↑↑↑ | 14 | to be sincere
ken
כן | I will be sincere with you forever.
ani ah'hya ken itah la'ne'tzah
אני אהיה כן איתך לנצח |
| ↑↑↑ | 15 | to be honest
hogen
הוגן | Although we cannot live together next year, I will be honest with you.
la'mrot she'anachnu lo ye'ho'lim le'hyot be'yahad sha'na ha'baah, ani ah'hya ho'gen itah
למרות שאנחנו לא יכולים לחיות ביחד שנה הבאה, אני אהיה הוגן איתך |
| ↑↑↑ | 16 | to dream
lachlom
לחלום | Although you don't love me I will dream about you.
la'mrot she'at lo ohev'et oti ani ah'hlom alih
למרות שאת לא אוהבת אותי אני אחלום עליך. |
| ↑↑↑ | 17 | life
chaim
חיים | I will spend my life with you.
ani ava'le at ha'haim sheli itah
אני אבלה את החיים שלי איתך. |
| ↑↑↑ | 18 | promise
havtacha
הבטחה | I will keep my promise forever.
ani ash'mor al ha'hav'tcha sheli la'ne'tzah
אני אשמור על ההבטחה שלי לנצח. |
| ↑↑↑ | 19 | to mean
chshivot
חשיבות | You mean so much to me.
at ha'shu'va li kol kah
את חשובה לי כול כך |
| ↑↑↑ | 20 | lucky
mazal
מזל | I am very lucky to have you.
ani bar ma'zal she'yesh li otah
אני בר מזל שיש לי אותך. |
| ↑↑↑ | 21 | to promise
lehavtiach
להבטיח | I promise you that I will love you forever.
ani ma'vti'ach she'ani ohav otah la'ne'tzah
אני מבטיח שאני אוהב אותך לנצח. |
| ↑↑↑ | 22 | to look after
lidog
לדאוג | I promise you that I will look after you forever.
ani ma'vti'ach she'ani adag lah la'ne'tzah
אני מבטיח שאני אדאג לך לנצח. |
| ↑↑↑ | 23 | to take care
lishmor
לשמור | I promise you that I will take care of you forever.
ani ma'vti'ach lach she'ash'mor alih la'ne'tzah
אני מבטיח לך שאשמור עליך לנצח. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 36 | 1 | computer
machshev
מחשב | Whose computer is this?
shel mi ha'ma'h'shev ha'ze?
של מי המחשב הזה? |
| ↑↑↑ | 2 | to use
lehishtamesh
להשתמש | My friend whose eyes are blue is using my computer.
haver sheli, she'yesh lu ena'im khol'ot, mi'shta'mesh ba'ma'h'shev sheli
חבר שלי, שיש לו עיניים כחולות, משתמש במחשב שלי |
| ↑↑↑ | 3 | to turn on
lehadlik
להדליק | That man whose bag is white is turning on the computer.
ha'eish ha'ze em ha'sa'kit ha'le'vana, ma'dlik at ha'ma'h'shev
האיש הזה עם השקית הלבנה, מדליק את המחשב |
| ↑↑↑ | 4 | to shut down
lechabot
לכבות | That woman with brown hair is shutting down the computer.
ha'eisha, she'yesh la se'ar hum, me'cha'ba at ha'ma'h'shev
האישה, שיש לה שיער חום, מכבה את המחשב. |
| ↑↑↑ | 5 | Website
atar
אתר | That teacher, whose brother is a programmer, has a famous website.
Ha'more, she'ah she'lu me'tach'net, yesh atar me'fur'sam
המורה, שאח שלו מתכנת, יש אתר מפורסם |
| ↑↑↑ | 6 | mobile phone
pelephon
פאלאפון |
|
| ↑↑↑ | 7 | blog
blog
בלוג | Why don't you read a blog about health?
lama ata lo kore blog be'nus'ai brei'ot?
למה אתה לא קורא בלוג בנושאי בריאות? |
| ↑↑↑ | 8 | picture
tmona
תמונה | This is the picture of her.
zu ha'tmona shel'ah
זו התמונה שלה. |
| ↑↑↑ | 9 | profile
profil
פרופיל | I have not seen her profile yet.
lo raiti at ha'profile shel'ah ada'inn
לא ראיתי את הפרופיל שלה עדיין. |
| ↑↑↑ | 10 | to post
lefarsem
לפרסם | He posts about his life every day.
hu mefar'sm al ha'haim she'lu kol yom
הוא מפרסם על החיים שלו כול יום. |
| ↑↑↑ | 11 | to tag
letayeg
לתייג | Why don't you tag your boyfriend in this picture?
lama lo ti'ya'gat at haver shel'ah ba'tmona
למה לא תייגת את החבר שלך בתמונה |
| ↑↑↑ | 12 | to comment
lehagiv
להגיב | Her boyfriend commented on her post.
ha'haver shel'ah he'giv ba'post shel'ah
החבר שלה הגיב בפוסט שלה. |
| ↑↑↑ | 13 | follower
okev
עוקב | That actor has more than 10 million followers.
la'sha'kan ha'ze yesh yoter mi10 million oak'vim
לשחקן הזה יש יותר מ10 מיליון עוקבים. |
| ↑↑↑ | 14 | to unfollow
levatel ma'akav
לבטל מעקב | This is the profile of the actor whom I unfollowed.
ze ha'profile shel ha'sha'kan she'bi'tal'ti at ha'okev ahar'rav
זה הפרופיל של השחקן שביטלתי את העוקב אחריו |
| ↑↑↑ | 15 | to send a friend request
lishloach bakashat chaverot
לשלוח בקשת חברות | This is a picture of the woman whom I sent a friend request last night.
zu ha'tmona shel ha'eisha she'sha'la'hti la ba'ka'shat ha've'rot
זו התמונה של האישה ששלחתי לה בקשת חברות |
| ↑↑↑ | 16 | to contact
lisor kesher
ליצור קשר | That is the woman whom I contacted yesterday.
zu ha'eisha she'yats'ra iti kesher etmol
זו האישה שיצרה איתי קשר אתמול. |
| ↑↑↑ | 17 | to like
lechabev
לחבב | He is the one whom I like.
hu mi she'ani me'ha'bevv
הוא מי שאני מחבב. |
| ↑↑↑ | 18 | to send a message
lisloach hoda'a
לשלוח הודעה | I will send you a message after I get home.
ani as'lah le'cha ho'da'ha ah'rei she'ag'iah ha'bai'tah
אני אשלח לך הודעה אחרי שאגיע הביתה |
| ↑↑↑ | 19 | to reply
lehagiv
להגיב | I will reply to her when I am not busy.
ani ah'giv la ke'she'lo ah'hya ah'suk
אני אגיב לה כשלא אהיה עסוק. |
| ↑↑↑ | 20 | message
hoda'a
הודעה | I will read his message after I finish my homework.
ani ah'kra at ha'hu'da'hot she'lu ah'rei she'ag'mor at she'ori ha'bait
אני אקרא את ההודעות שלו אחרי שאגמור את שיעורי הבית |
| ↑↑↑ | 21 | to chat
ledaber
לדבר | I will chat with her after I finish my work.
ani ada'ber itah ah'rei she'ag'mor at she'ori ha'bait
אני אדבר איתה אחרי שאגמור את שיעורי הבית |
| ↑↑↑ | 22 | to type
lehaklid
להקליד | I will type a message after I read the book.
ani ak'lid la ho'da'ah ah'rei she'ah'kra at ha'sa'fer
אני אקליד לה הודעה אחרי שאקרא את הספר |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 37 | 1 | blonde
blondini
בלונדיני | He said he liked a girl who has blonde hair.
hu me'ha'be'vav at ha'ya'lda em ha'se'ar ha'blond'ini
הוא מחבב את הילדה עם השיער הבלונדיני |
| ↑↑↑ | 2 | muscular
shriri
שרירי | She said she liked muscular men.
hy amra she'hy me'ha'be'vav'et gvarim em shrir'im
היא אמרה שהיא מחבבת גברים עם שרירים. |
| ↑↑↑ | 3 | straight
yashar
ישר | My friend said she liked straight hair.
ha'havara sheli amra she'hy ohevet se'ar ya'shar
החברה שלי אמרה שהיא אוהבת שיער ישר |
| ↑↑↑ | 4 | perfect
mushlam
מושלם | He said he would find a perfect woman one day.
hu amar she'hu yim'tsah eisha mu'shh'le'met yom ehad
הוא אמר שהוא ימצא אישה מושלמת יום אחד. |
| ↑↑↑ | 5 | strange
muzar
מוזר | She said that guy was strange.
hy amra she'ha'ba'hor ha'ze hu mo'zar
היא אמרה שהבחור הזה היה מוזר. |
| ↑↑↑ | 6 | to tell
lehagid
להגיד | Although he told her not to come, she still came to his home.
la'mrot she'hu amar la lo la'vo, hy adainn bah la'bait she'lu
למרות שהוא אמר לה לא לבוא, היא עדיין באה לבית שלו. |
| ↑↑↑ | 7 | summer
kayitz
קיץ | They told us yesterday that they met each other last summer.
hem amru la'nu etmol she'hem pa'gsho ehad at ha'she'ni ba'ka'itz ha'achron
הם אמרו לנו אתמול שהם פגשו אחד את השני בקיץ האחרון |
| ↑↑↑ | 8 | winter
choref
חורף | He told me that he broke up with his girlfriend last winter.
hu amar li she'hu nifrad mi'havar'tu ba'hor'ef ha'achron
הוא אמר לי שהוא נפרד מחברתו בחורף האחרון. |
| ↑↑↑ | 9 | to flirt
leflartet
לפלרטט | She told me this morning that a man flirted with her at the party last night.
hy amra li ba'boker she'gever flir'tat itah ba'me'si'ba etmol
היא אמרה לי בבוקר שגבר פלירטט איתה במסיבה אתמול |
| ↑↑↑ | 10 | to go on a date
latzet ledeit
לצאת לדייט | Last month, he told me that he wanted to go on a date with her.
ba'hodesh she'avar hu amar li she'hu rotze la'ts'et le'date itah
בחודש שעבר הוא אמר לי שהוא רוצה לצאת לדייט איתה |
| ↑↑↑ | 11 | to cry
livcot
לבכות | Don't cry.
al ti'vke
אל תבכה. |
| ↑↑↑ | 12 | to laugh
litzchok
לצחוק | Don't laugh.
al ti'ts'hak
אל תצחק. |
| ↑↑↑ | 13 | affair
roman
רומן | Don't have an affair.
al te'na'hel roman
אל תנהל רומן. |
| ↑↑↑ | 14 | to interrupt
lehafria
להפריע | Don't interrupt us.
al ta'friah la'nu
אל תפריע לנו. |
| ↑↑↑ | 15 | to hold hands
lehachzik yadaim
להחזיק ידיים | She told him to hold hands.
hy amra lu le'hazik ya'daim
היא אמרה לו להחזיק ידיים. |
| ↑↑↑ | 16 | to confess
lehitvadot
להתוודות | She told him to confess that he had an affair.
hy amra lu le'hit'va'dot she'hu ni'hal roman
היא אמרה לו להתוודות שהוא ניהל רומן |
| ↑↑↑ | 17 | to ask
lishol
לשאול | I asked him how he felt.
sha'al'ti oto eih hu mar'gish
שאלתי אותו אך הוא הרגיש. |
| ↑↑↑ | 18 | name
shem
שם | He asked me last night what her name is.
hu sha'al oti ba'lay'la ha'achron ma ha'shem sheli
הוא שאל אותי בלילה האחרון מה השם שלה. |
| ↑↑↑ | 19 | surname
shem mishpacha
שם משפחה | The doctor asked the patient what his surname is.
ha'doctor sha'al at ha'me'to'pal ma shem ha'mi'sh'pa'ha she'lu
הדוקטור שאל את המטופל מה שם המשפחה שלו |
| ↑↑↑ | 20 | hometown
ir holedet
עיר הולדת | She asked him last week where his hometown was.
hy sha'al'ha oto shavu'ah she'avar efo eir hola'de'to nim'tzat
היא שאלה אותו שבוע שעבר איפה עיר הולדתו נמצאת |
| ↑↑↑ | 21 | if
im
אם | He asked me yesterday if I love him.
hu shal'al oti etmol am ani ohev'et oto
הוא שאל אותי אתמול אם אני אוהבת אותו. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 38 | 1 | knife
sakin
סכין | Use a knife to cut.
hi'shta'mesh be'sa'kin ke'di la'ch'toch
השתמש בסכין כדי לחתוך. |
| ↑↑↑ | 2 | fork
mazleg
מזלג | Use a fork to eat.
hi'shta'mesh be'ma'zleg le'achol
השתמש במזלג לאכול. |
| ↑↑↑ | 3 | spoon
capit
כפית | Use a spoon to eat soup.
hishta'mesh be'kaf le'achol ma'rak
השתמש בכף לאכול מרק. |
| ↑↑↑ | 4 | to fry
letagen
לטגן | Fry the chicken for a minute.
ta'gen at ha'off le'daka ahat
טגן את העוף לדקה אחת. |
| ↑↑↑ | 5 | to steam
la'hadot
לאדות | Steam the fish for about an hour.
te'adah at ha'dag le'sha'ha ahat
תאדה את הדג לשעה אחת |
| ↑↑↑ | 6 | to wash
lishtof
לשטוף | Wash the vegetables.
ti'sh'tof at ha'ya'rakot
תשטוף את הירקות. |
| ↑↑↑ | 7 | to peel
lekalef
לקלף | First, peel the potatoes.
te'ka'laf at ta'pu'hi ha'ada'ma
תקלף את תפוחי האדמה |
| ↑↑↑ | 8 | to cut
lachtoch
לחתוך | Next, cut it in half.
ahri ze, ta'ch'toach le'hezi
אחרי זה, תחתוך לחצי |
| ↑↑↑ | 9 | to chop
liktzotz
לקצוץ | Then, chop some mint leaves.
le'ahar mi'ken, ko'ts'ssim kama ali na'na
לאחר מכן, קוצצים כמה עלי נענע. |
| ↑↑↑ | 10 | to put
lasim
לשים | After that, put in a little salt.
ahri ze, sa'mim ka'tzat me'lah
אחרי זה, שמים קצת מלח. |
| ↑↑↑ | 11 | to stir fry
lehakpitz
להקפיץ | Next, stir fry all vegetables for five minutes.
ahri ze, ta'kpiz at kol ha'ya'rakot le5 dakot
אחרי זה, תקפיץ את כל הירקות ל5 דקות |
| ↑↑↑ | 12 | to mix
le'harbev
לערבב | Finally, mix them all together.
le'ba'sof, te'ar'bevv at ha'kol be'yahad
לבסוף, תערבב את הכול ביחד. |
| ↑↑↑ | 13 | fragrant
nicho'ach
ניחוח | Keep frying the garlic in a pan until fragrant.
le'ha'mish'ch le'ta'gan at ha'shum be'mach'vat ad she'yesh ni'cho'ah shum
להמשיך לטגן את השום במחבת עד שיש ניחוח שום |
| ↑↑↑ | 14 | pan
machvat
מחבת | Fry an egg in a pan.
te'ta'gen bei'tsa ba'mach'vat
תטגן ביצה במחבת |
| ↑↑↑ | 15 | to boil
leharti'ach
להרתיח | Boil 5 eggs for 6 minutes or until they are ready.
ta'rti'ach 5 bei'ts'im le6 dakot o ad she'hen mo'cha'not
תרתיח 5 ביצים ל6 דקות או עד שהן מוכנות |
| ↑↑↑ | 16 | pot
sir
סיר | Mix all the vegetables together in the pot.
te'ar'be'av at kol ha'ya'rakot ba'si'rr
תערבב את כול הירקות בסיר. |
| ↑↑↑ | 17 | to grill
litzlot
לצלות | Keep grilling the steak until it is ready.
ta'mshi'h li'ts'lot at ha'steak ad she'hu mo'han
תמשיך לצלות את הסטייק עד שהוא מוכן |
| ↑↑↑ | 18 | to bake
le'efot
לאפות | Keep baking the cakes for 40 minutes until fragrant.
ta'mshi'h le'afot at ha'ogot be'me'sch 40 dakot ad she'yesh ni'cho'ah
תמשיך לאפות את העוגות במשך 40 דקות עד שיש ניחוח. |
| ↑↑↑ | 19 | to heat
le'hamem
לחמם | Heat the soup in the pot.
te'ha'mem at ha'ma'rak ba'si'rr
תחמם את המרק בסיר. |
| ↑↑↑ | 20 | microwave
microgal
מיקרוגל | Heat the rice in the microwave.
te'ha'mem at ha'o'rez ba'micro'gal
תחמם את האורז במיקרוגל. |
| ↑↑↑ | 21 | pizza
pizza
פיצה | Heat the pizza in the microwave.
te'ha'mem at ha'pizza ba'micro'gal
תחמם את הפיצה במיקרוגל. |
| ↑↑↑ | 22 | oven
tanur
תנור | Finally, bake the pizza in the oven.
le'ba'sof, ta'afe at ha'pizza ba'ta'nor
לבסוף, תאפה את הפיצה בתנור |
| ↑↑↑ | 23 | fridge
mekarer
מקרר | Put the milk in the fridge.
ta'ni'ach at ha'ha'lav ba'me'ka'rar
תניח את החלב במקרר. |
| ↑↑↑ | 24 | kettle
kumkum
קומקום | Boil water in the kettle.
tar'ti'ach ma'im ba'kom'kom
תרתיח מים בקומקום. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 39 | 1 | alien
chaizar
חייזר | We watched a movie about aliens yesterday.
ra'e'nu seret al hai'za'rim etmol
ראינו סרט על חייזרים אתמול. |
| ↑↑↑ | 2 | news
chadashot
חדשות | This morning's news was about a famous singer.
ha'boker ha'hada'shot ha'yu al za'mar me'for'sam
הבוקר החדשות היו על זמר מפורסם. |
| ↑↑↑ | 3 | murder
retzach
רצח | There was a murder last night.
hi'tra'chesh re'tzah ba'lay'la ha'achron
התרחש רצח בלילה האחרון. |
| ↑↑↑ | 4 | drama
drama
דרמה | This drama story was about murder.
ha'si'pur drama haya al re'tzah
הסיפור דרמה היה על רצח. |
| ↑↑↑ | 5 | novel
roman
רומן | That novel was about love.
ha'roman ha'ze haya al ha'ah'va
הרומן הזה היה על אהבה |
| ↑↑↑ | 6 | to kill
la'harog
להרוג | In that movie, the aliens killed all the humans.
ba'seret haze, ha'hai'zar ha'rag at kol beni ha'adam
בסרט הזה, החייזר הרג את כול בני האדם. |
| ↑↑↑ | 7 | ghost
roach refaim
רוח רפאים | Although I have not seen a ghost, I'm scared of ghosts.
la'mrot she'ba'haim lo ra'iti ro'ah re'fa'im, ani me'fa'chedet mi'ro'hot re'fa'im
למרות שבחיים לא ראיתי רוח רפאים, אני מפחדת מרוחות רפאים |
| ↑↑↑ | 8 | horror
aima
אימה | I heard that this horror book is about a ghost.
sha'ma'ti she'sefer ha'ai'ma ha'ze hu al ro'hot re'fa'im
שמעתי שספר האימה הזה הוא על רוחות רפאים |
| ↑↑↑ | 9 | adventure
harpatka
הרפתקה | I heard that this adventure film is very good.
sha'ma'ti she'seret ha'har'pat'kaot hu ma'mash tov
שמעתי שסרט ההרפתקאות הוא ממש טוב |
| ↑↑↑ | 10 | romantic
romanti
רומנטי | She heard that this drama story is romantic.
hy sha'mah she'sipur ha'drama ha'ze hu roman'ti
היא שמעה שסיפור הדרמה הזה הוא רומנטי |
| ↑↑↑ | 11 | comedy
comedia
קומדיה | We watched a comedy movie at the cinema.
rah'inu seret comed'ah ba'kol'no'ah
ראינו סרט קומדיה בקולנוע |
| ↑↑↑ | 12 | story
alila
עלילה | I heard that this story is about two people.
shamti she'alila hazo hi al shney anashim
שמעתי שהעלילה הזו היא על שני אנשים |
| ↑↑↑ | 13 | to find
limtzo
למצוא | I find this story very romantic.
ani motze et hasipur haze mamash romanti
אני מוצא את הסיפור הזה מאד רומנטי |
| ↑↑↑ | 14 | funny
matzchik
מצחיק | I found that this story is very funny.
le'taa'mi ha'sipur ha'ze ma'mash ma'tzhik
לטעמי הסיפור הזה ממש מצחיק. |
| ↑↑↑ | 15 | sad
atzov
עצוב | We thought the song was so sad.
hasha'vnu she'ha'shir ha'ze ma'mash ah'tzuv
חשבנו שהשיר הזה ממש עצוב. |
| ↑↑↑ | 16 | interesting
me'anyen
מעניין | I think this is interesting.
ani hoshev she'ze me'an'ein
אני חושב שזה מעניין |
| ↑↑↑ | 17 | boring
mesha'amem
משעמם | I found that this movie about murder is so boring.
ani motze at ha'seret ha'ze al re'tzah meod me'sha'ah'mem
אני מוצא את הסרט הזה על רצח מאד משעמם |
| ↑↑↑ | 18 | war
milchama
מלחמה | I find that war movie is so sad.
ani hoshev she'seret mil'cha'ma ze ah'tzuv
אני חושב שסרט מלחמה זה עצוב |
| ↑↑↑ | 19 | opinion
de'a
דעה | He gave only two opinions about the movie.
hu natan rak she'ti de'ot le'ga'bi ha'seret
הוא נתן רק שתי דעות לגבי הסרט |
| ↑↑↑ | 20 | idea
ra'ayon
רעיון | I only have one idea right now.
yesh li rak ra'ah'ion ehad ach'shav
יש לי רק רעיון אחד עכשיו. |
| ↑↑↑ | 21 | to express
lehabia
להביע | She just expressed her opinion.
hy rak he'biya at ha'de'ah shel'ah
היא רק הביעה את הדעה שלה |
| ↑↑↑ | 22 | to be heartbroken
lev shavur
לב שבור | He was just heartbroken.
pa'shut ni'shbar lu ha'lev
פשוט נשבר לו הלב. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 40 | 1 | to repeat
lachazor
לחזור | Could you repeat that again, please?
to'chal la'hzor al ze shuv, be'va'ka'sha?
תוכל לחזור על זה שוב, בבקשה? |
| ↑↑↑ | 2 | to explain
lehasbir
להסביר | Could you explain that again, please?
to'chal le'ha'sbir at ze shuv, be'va'ka'sha?
תוכל להסביר את זה שוב, בבקשה? |
| ↑↑↑ | 3 | details
pratim
פרטים | Could you explain the details again, please?
to'chal le'ha'sbir at ha'pra'tim shuv, be'va'ka'sha?
תוכל להסביר את הפרטים שוב, בבקשה? |
| ↑↑↑ | 4 | slowly
le'at
לאט | Could you explain the details again and speak more slowly, please?
to'chal le'ha'sbir shuv at ha'pra'tim yoter be'iti'ut, be'va'ka'sha?
תוכל להסביר שוב את הפרטים יותר באיטיות, בבקשה? |
| ↑↑↑ | 5 | clearly
baror
ברור | Can you speak more clearly, please?
to'chal le'da'ber be'o'fan yoter ba'rur be'va'ka'sha?
תוכל לדבר באופן יותר ברור בבקשה? |
| ↑↑↑ | 6 | to suggest
lehatzia
להציע | Could you suggest a new idea, please?
to'chal le'ha'tzi'ah ra'ion ha'dash, be'va'ka'sha?
תוכל להציע רעיון חדש, בבקשה? |
| ↑↑↑ | 7 | to continue
lehamshich
להמשיך | Shall I continue?
ke'dai she'am'shi'ch?
כדאי שאמשיך? |
| ↑↑↑ | 8 | result
toza'ot
תוצאות |
|
| ↑↑↑ | 9 | to review
livchon
לבחון | Shall we review the results?
kedai shenivchan et hatoza'ot?
כדאי שנבחון את התוצאות? |
| ↑↑↑ | 10 | problem
be'aya
בעיה | This is a big problem.
zu be'aya gedo'la
זו בעיה גדולה |
| ↑↑↑ | 11 | to deal
lehitmoded
להתמודד | We shall deal with the problem now.
tsa'rih le'hi't'mo'ded am ha'be'aya ach'shav
צריך להתמודד עם הבעיה עכשיו |
| ↑↑↑ | 12 | to answer
la'anot
לענות | We shall try to answer these questions.
tsa'rih le'na'sot la'anot al ha'sh'el'ot ha'alo
צריך לנסות לענות על השאלות האלו. |
| ↑↑↑ | 13 | target
matara
מטרה | This is our target.
zu'hiy ha'ma'tara shel'anu
זוהי המטרה שלנו. |
| ↑↑↑ | 14 | agenda
agenda
אגנדה | We have to write the agenda now.
anachnu trs'rih'im li'rsh'om at ha'agenda shel'anu
אנחנו צריכים לרשום את האג'נדה שלנו |
| ↑↑↑ | 15 | to work hard
la'avod kashe
לעבוד קשה | We have to work hard.
haya'vim la'avod kashe
חייבים לעבוד קשה. |
| ↑↑↑ | 16 | to achieve
lehasig
להשיג | We have to work hard to achieve the targets.
anachnu haya'vim la'avod kashe ke'di la'hasig at ha'ma'tara'ot
אנחנו חייבים לעבוד קשה כדי להשיג את המטרות |
| ↑↑↑ | 17 | team
tzevet
צוות | Our team has to work hard to deal with the problem.
ha'ts'evet shel'anu tsa'rih la'avod kashe ke'di le'hit'mo'ded am ha'be'aya
הצוות שלנו צריך לעבוד קשה כדאי להתמודד עם הבעיה |
| ↑↑↑ | 18 | E-mail
email
איימל | I have to write an E-mail about the problem to everyone.
ani tsa'rih li'rsh'om ba'mail al ha'be'aya le'kolam
אני צריך לרשום באיימיל על הבעיה לכולם |
| ↑↑↑ | 19 | meeting
pgisha
פגישה | Let's start the meeting.
bo na'thil at ha'pgi'sha
בוא נתחיל את הפגישה. |
| ↑↑↑ | 20 | minutes
dakot
דקות | Let's review the meeting minutes.
bo'o na'avor al protocol ha'pgi'sha
בואו נעבור על פרוטוקול הפגישה |
| ↑↑↑ | 21 | reason
siba
סיבה | Let's find out the reasons and then talk to the manager.
bo'o nim'tza at ha'sib'ot ve'az neda'ber am ha'me'na'hal
בוא נמצא את הסיבות ואז נדבר עם המנהל. |
| ↑↑↑ | 22 | to summarize
lesakem
לסכם | Let's summarize the results.
bo ne'sa'kem at ha'to'tsa'ot
בוא נסכם את התוצאות. |
| ↑↑↑ | 23 | to agree
lehaskim
להסכים | Let's agree on an idea.
bo na'skim al ra'ion
בוא נסכים על רעיון. |
| ↑↑↑ | 24 | boss
bos
בוס | Let's go to meet the boss.
bo ne'leh lif'gosh at ha'boss
בוא נלך לפגוש את הבוס. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 41 | 1 | opportunity
hizdamnot
הזדמנות | This is her opportunity.
zu ha'hi'zda'm'not she'ah
זו ההזדמנות שלה |
| ↑↑↑ | 2 | to complain
lehitlonen
להתלונן | The manager complained to her.
hy kibla tlo'not al yedi ha'me'na'hal shel'ah
היא קיבלה תלונות על ידי המנהל שלה. |
| ↑↑↑ | 3 | to hire
leha'asik
להעסיק | He was hired by his boss last month.
hu hu'asak al yedi ha'boss she'lu hodesh she'avar
הוא הועסק על ידי הבוס שלו חודש שעבר |
| ↑↑↑ | 4 | to fire
lefater
לפטר | He was fired by his manager.
hu po'tar al yedi ha'me'na'hal
הוא פוטר על ידי המנהל. |
| ↑↑↑ | 5 | to promote
lekadem
לקדם | She was promoted to be a manager.
hy ki'bla ki'dom le'ni'hol
היא קיבלה קידום לניהול |
| ↑↑↑ | 6 | colleague
colega
קולגה | Her idea was stolen by her colleague.
ha'ra'ion shel'ah ni'gnav al yedi ha'col'got shel'ah
הרעיון שלה נגנב על ידי הקולגות שלה. |
| ↑↑↑ | 7 | to discuss
ladun
לדון | This problem should be discussed in detail.
be'be'aya zu yesh la'don be'fe'rot
בבעיה זו יש לדון בפירוט |
| ↑↑↑ | 8 | to present
lehatzig
להציג | The plan should be presented to everyone.
ha'toch'nit ts'ri'ha le'hyot mo'ts'get be'feni kolam
התוכנית צריכה להיות מוצגת בפני כולם |
| ↑↑↑ | 9 | data
netunim
נתונים | The data should be reviewed by tomorrow.
ha'ne'to'nim ts'ri'him la'avor ba'dika ad ma'har
הנתונים צריכים לעבור בדיקה עד מחר. |
| ↑↑↑ | 10 | to analyze
lenate'ach
לנתח | The data should be analyzed by next week.
ha'ne'to'nim ts'ri'him le'hi'yot me'no'ta'him ad shavu'ah ha'ba
הנתונים צריכים להיות מנותחים עד שבוע הבא. |
| ↑↑↑ | 11 | job
avoda
עבודה | The details of this job should be reviewed before next Monday.
ha'pra'tim shel ha'avoda ha'zat ts'ri'him la'avor ba'dika le'f'ney yom she'ni ha'ba
הפרטים של העבודה הזאת צריכים לעבור בדיקה לפני יום שני הבא. |
| ↑↑↑ | 12 | to check
livdok
לבדוק | The details of the email should be checked by the secretary.
ha'pra'tim shel ha'e-mail ha'ze ts'ri'him la'avor ba'dika al yedi ha'maz'kira
הפרטים של האיימל הזה צריכים לעבור בדיקה על ידי המזכירה. |
| ↑↑↑ | 13 | to interview
lera'ayen
לראיין | All employees must be interviewed for a promotion.
kol ha'ovdim ts'ri'him la'avor ra'ion ke'dey le'ka'bal ki'dom
כול העובדים צריכים לעבור ראיון כדאי לקבל קידום. |
| ↑↑↑ | 14 | to approve
le'asher
לאשר | The agenda must be approved by my manager next week.
ha'agenda hai'ya'vet li'hyot meo'she'rat al yedi ha'me'na'hal sheli shavu'ah ha'ba
האג'נדה חייבת להיות מאושרת על ידי המנהל שלי שבוע הבא |
| ↑↑↑ | 15 | contract
hoza
חוזה | The contract will be approved by the manager tomorrow.
ha'ho'ze yi'haya meo'shar al yedi ha'me'na'hal ma'har
החוזה יהיה מאושר על ידי המנהל מחר |
| ↑↑↑ | 16 | human resource
mashavi enosh
משאבי אנוש | First, the contract must be reviewed by Human Resources.
kodem kol, tsa'rih la'avor bi'ko'ret al yedi ma'sha'vei an'osh
קודם כול, החוזה צריך לעבור ביקורת על ידי משאבי אנוש. |
| ↑↑↑ | 17 | applicant
moamad
מועמד | The applicants have been waiting for the job interview since this morning.
ha'mo'amadim me'ha'kim le'ra'ion avoda me'az ha'boker
המועמדים מחכים לראיון עבדוה מאז הבוקר |
| ↑↑↑ | 18 | to apply
lehagish moamadut
להגיש מועמדות | He wants to apply for the job here because the company is very famous.
hu rotze le'ha'gish mo'ah'madut la'avoda ha'zu bi'glal she'ha'hevra meod me'por'se'mat
הוא רוצה להגיש מועמדות לעבודה הזו בגלל שהחברה מאד מפורסמת |
| ↑↑↑ | 19 | to get
lekabel
לקבל | He got a job.
hu ki'bal avoda
הוא קיבל עבודה |
| ↑↑↑ | 20 | part-time job
avoda bemisra chelkit
עבודה במשרה חלקית | He got a part-time job at the supermarket.
hu ki'bal avoda be'mi'srah hel'kit ba'supermarket
הוא קיבל עבודה במשרה חלקית בסופרמרקט |
| ↑↑↑ | 21 | full-time job
avoda bemisra mele'a
עבודה במשרה מלאה | He got a full-time job at a big company.
hu ki'bal avoda be'mi'srah me'la'ah ba'hevra gedo'la
הוא קיבל עבודה בשרה מלאה בחברה גדולה. |
| ↑↑↑ | 22 | apprenticeship
shulia
שוליה | He got an apprenticeship opportunity.
hu ki'bal hi'zda'mnot le'hyot shul'yiah
הוא קיבל הזדמנות להיות שוליה. |
| ↑↑↑ | 23 | employee
oved
עובד | I heard that employees of this company work hard.
sha'mati she'ha'ovdim shel ha'hevra ha'zat ovdim kashe
שמעתי שהעובדים של החברה הזאת עובדים קשה. |
| ↑↑↑ | 24 | bonus
bouns
בונוס | A bonus was given to everyone in the company last year.
bonus ni'tan le'kol'am ba'hevra shana she'avra
בונוס ניתן לכולם בחברה שנה שעברה |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 42 | 1 | method
shita
שיטה | Let me explain the method.
tnu li la'ha'sbir at ha'shi'ta
תנו לי להסביר את השיטה. |
| ↑↑↑ | 2 | to gather
la'asof
לאסוף | Let me gather all data.
tnu li la'asof at kol ha'mey'dah
תנו לי לאסוף את כול המידע. |
| ↑↑↑ | 3 | secret
sod
סוד | Let me tell my secret first.
tnu li le'sa'per at ha'sod sheli kodem
תנו לי לספר את הסוד שלי קודם. |
| ↑↑↑ | 4 | to fix
letaken
לתקן | He lets her fix her problems by herself.
hu natan la le'ta'ken at ha'ba'aya'ot she'la be'ats'ma
הוא נותן לה לתקן את הבעיות שלה בעצמה. |
| ↑↑↑ | 5 | topic
nosa
נושא | The teacher lets the students find the topic that they are interested in.
ha'mo'ra me'af'sher la'stud'en'tim li'mts'oh at ha'no'seh she'ham me'on'ya'nim bo
המורה מאפשר לסטודנטים למצוא את הנושא שהם מעוניינים בו |
| ↑↑↑ | 6 | to prefer
lehaadif
להעדיף | I preferred the idea which he suggested.
ani ma'adif at ha'ra'ion she'hu he'tsi'ah
אני מעדיף את הרעיון שהוא הציע. |
| ↑↑↑ | 7 | report
doch
דו"ח | They did not approve the report that I wrote.
hem lo ei'shro at ha'do'ch she'ani ka'ta'vti
הם לא אישרו את הדוח שאני כתבתי. |
| ↑↑↑ | 8 | to solve
liftor
לפתור | We did not discuss the problem that we should solve.
lo di'ba'rnu al ha'ba'aya she'anachnu am'or'im li'ph'tor
לא דיברנו על הבעיה שאנחנו אמורים לפתור |
| ↑↑↑ | 9 | solution
pitaron
פתרון | We did not agree on the solution that he suggested.
lo he'ska'mnu al ha'pi'tha'ron she'hu ha'tsi'yah
לא הסכמנו על הפתרון שהוא הציע. |
| ↑↑↑ | 10 | project
proyect
פרויקט | In the last meeting, he did not present his project.
ba'pgi'sha ha'achrona, hu lo he'tzig at ha'pro'yect she'lu
בפגישה האחרונה, הוא לא הציג את הפרויקט שלו |
| ↑↑↑ | 11 | consultant
yo'etz
יועץ | Last month was the time when we hired consultants.
ha'hodesh ha'kodem haya ha'zman bu sha'char'nu yo'ah'tzim
החודש הקודם היה הזמן בו שכרנו יועצים |
| ↑↑↑ | 12 | employer
ma'avid
מעביד | The month when the employer pays a bonus is December.
ha'hodesh she'bo ha'ma'asik me'sha'lam bonus ho december
החודש שבו המעסיק משלם בונוס הוא דצמבר |
| ↑↑↑ | 13 | first
rishon
ראשון | The year when we hired our first employee was 2005.
ha'shana she'sha'char'nu at ha'oved ha'rishon hay'ta 2005
השנה ששכרנו את העובד הראשון הייתה 2005. |
| ↑↑↑ | 14 | profit
revach
רווח | We will know our company's profit tomorrow.
ha'zman she'ne'da at ha're'va'him shel ha'hevra shel'anu hu ma'har
הזמן שנדע את הרווחים של החברה שלנו הוא מחר. |
| ↑↑↑ | 15 | salary
mascoret
משכורת | The day when he will get his salary is 31.12.
hayom she'hu yi'ka'bal at ha'ma'sco'ret hu 31.12
היום שהוא יקבל את המשכורת הוא 31.12 |
| ↑↑↑ | 16 | skills
kisurim
כישורים | He was promoted very quickly because he has many skills.
hu ki'bal at ha'kidom ma'har ki yesh lu har'be ki'sho'rim
הוא קיבל את הקידום מהר כי יש לו הרבה כישורים |
| ↑↑↑ | 17 | experience
nisayon
ניסיון | The reason why we hired him is because he has a lot of experience.
ha'si'ba she'sha'char'nu oto hy ki yesh lu har'be ni'sa'yun
הסיבה ששכרנו אותו היא כי יש לו הרבה ניסיון. |
| ↑↑↑ | 18 | late
me'ochar
מאוחר | The reason why he was fired is because he always comes to work late.
ha'si'ba she'hu po'tar hy bi'glal she'hu ta'mid ba la'avoda me'ho'har
הסיבה שהוא פוטר היא בגלל שהוא תמיד בא לעבודה מאוחר. |
| ↑↑↑ | 19 | to promote
limsor
למסור | She was then promoted because she made the company a lot of money.
ha'si'ba she'hy ku'dma ze bi'glal she'hy me'ya'tse'rat ha'mon re'vah
הסיבה שהיא קודמה זה בגלל שהיא מייצרת המון רווח. |
| ↑↑↑ | 20 | to quit
lehitpater
להתפטר | The reason why he quit is because he found a new job.
ha'si'ba she'hu hi'tpa'ter ze bi'glal she'hu mats'ah avoda ha'da'sha
הסיבה שהוא התפטר זה בגלל שהוא מצא עבודה חדשה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 43 | 1 | sky
shamaim
שמיים | The sky is blue today.
ha'sha'maim khol'im ha'yom
השמים כחולים היום. |
| ↑↑↑ | 2 | earth
kador ha'aretz
כדור הארץ | We live on earth.
anachnu haim be'kador ha'artez
אנחנו חיים בכדור הארץ. |
| ↑↑↑ | 3 | moon
yareach
ירח | The moon is smaller than the Earth.
ha'ya're'ach katan yoter mi'kador ha'artez
הירח קטן יותר מכדור הארץ |
| ↑↑↑ | 4 | sun
shemesh
שמש | The moon is smaller than the sun.
ha'ya're'ach katan yoter mi'ha'she'mesh
הירח קטן יותר מהשמש |
| ↑↑↑ | 5 | stars
kochavim
כוכבים | There are a lot of stars in the sky.
yesh har'be ko'ha'vim ba'sha'maim
יש הרבה כוכבים בשמיים. |
| ↑↑↑ | 6 | bright
bahir
בהיר | The stars are brighter today than yesterday.
ha'ko'ha'vim be'hi'rim yoter ha'yom me'etmol
הכוכבים בהירים יותר היום מאתמול. |
| ↑↑↑ | 7 | garden
gina
גינה | My garden is bigger than his garden.
ha'gina sheli yoter gedo'la me'ha'gina she'lu
הגינה שלי יותר גדולה מהגינה שלו. |
| ↑↑↑ | 8 | flower
perach
פרח | My garden has more flowers than his garden.
ba'gina sheli yesh yoter pra'chim mi'ba'gina she'lu
בגינה שלי יש יותר פרחים מבגינה שלו. |
| ↑↑↑ | 9 | tree
etz
עץ | I prefer flowers to trees.
ani ma'adif pra'chim al etz'im
אני מעדיף פרחים על עצים. |
| ↑↑↑ | 10 | bee
dvora
דבורה | This garden has more bees than that garden because it has more flowers.
ba'gan ha'ze yesh yoter dvo'rim ma'asher ba'gina ki yesh bu yoter pra'chim
בגן הזה יש יותר דבורים מאשר בגינה כי יש בו יותר פרחים. |
| ↑↑↑ | 11 | equal
shave
שווה | His garden and my garden are equally beautiful.
ha'gina sheli ve'ha'gi'na she'lu yafot be'mida sha'vah
הגינה שלי והגינה שלו יפות במידה שווה. |
| ↑↑↑ | 12 | animal
chaya
חיה | I don't like to let animals enter my garden.
ani lo ohev la'tat la'hayot le'hi'ka'nes ali la'gina
אני לא אוהב לתת לחיות להיכנס אלי לגינה. |
| ↑↑↑ | 13 | desert
midbar
מדבר | The largest desert is in Antarctica.
ha'mi'dbar ahi gadol nim'tzah be'antarctica
המדבר הכי גדול נמצא באנטרטיקה |
| ↑↑↑ | 14 | world
olam
עולם | The biggest animal in the world is the blue whale.
ha'haya ahi gedo'lah ba'olam hy ha'li'via'tan ha'ka'hol
החיה הכי גדולה בעולם היא לוויתן כחול. |
| ↑↑↑ | 15 | ocean
okyanus
אוקינוס | The biggest ocean in the world is the Pacific Ocean.
ha'ok'iah'nus ha'gadol be'yoter ba'olam hu ha'ok'iah'nus ha'sha'ket
האוקיינוס הגדול ביותר בעולם הוא האוקיינוס השקט. |
| ↑↑↑ | 16 | mountain
har
הר | The highest mountain in the world is Mount Everest.
har ha'everest hu ha'har ha'ga'vuah be'yoetr ba'olam
הר האוורסט הוא ההר הגבוה ביותר בעולם. |
| ↑↑↑ | 17 | river
nahar
נהר | The longest river in the world is in South America.
ha'nahar ha'aroch be'yoer ba'olam hu be'drom america
הנהר הארוך ביותר בעולם הוא בדרום אמריקה. |
| ↑↑↑ | 18 | water fall
mapal
מפל | Waterfalls are the most beautiful during summer.
ma'pa'lim ahi ya'fim be'ma'alach ha'ka'its
מפלים הכי יפים במהלך הקיץ |
| ↑↑↑ | 19 | hot spring
me'ayanot chamim
מעיינות חמים | The hot spring is most visited in Winter.
ha'maayan'ot ha'cha'mim ahi me'vo'karim ba'horef
המעיינות החמים הכי מבוקרים בחורף. |
| ↑↑↑ | 20 | island
ai
אי | The island is most crowded during the summer.
ha'ei ha'ze ahi tza'fof be'ma'alach ha'ka'its
האי הזה הכי צפוף במהלך הקיץ |
| ↑↑↑ | 21 | dangerous
mesokan
מסוכן | An animal is most dangerous when it is hungry.
ha'chai'ah ahi me'so'ke'net ke'she'hy re'avv'ah
חיה הכי מסוכנת כשהיא רעבה. |
| ↑↑↑ | 22 | jungle
jungle
גונגל | The jungle is the most dangerous at night.
ha'jungle ahi me'so'kan be'zman ha'lay'la
הגונגל הכי מסוכן בזמן הלילה |
| ↑↑↑ | 23 | lake
agam
אגם | The lake is my least favorite place.
ha'na'har hu ha'makom ahi pa'hot ha'ohuv ali
הנהר הוא המקום הכי פחות אהוב עלי |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 44 | 1 | earthquake
raidat adama
רעידת אדמה | Japan has frequent earthquakes.
be'yapan yesh re'ei'dot ada'ma le'eitim krov'ot
ביפן יש רעידות אדמה לעיתים קרובות |
| ↑↑↑ | 2 | village
kfar
כפר | Villages on the island have frequent earthquakes.
ba'kfar'im ba'ei'im yesh re'ei'dot ada'ma le'eitim krov'ot
בכפרים באיים יש רעידות אדמה לעיתים קרובות |
| ↑↑↑ | 3 | flood
hatzfa
הצפה | Villages around a river experience floods frequently.
kfar'im le'yad ha'na'har hu'vim ha'tsa'fot le'eitim krov'ot
כפרים ליד הנהר חווים הצפות לעיתים קרובות |
| ↑↑↑ | 4 | mudslide
mapolet botz
מַפּוֹלֶת בּוֹץ | After the heavy rain, there are frequent mudslides.
ah'hari ha'geshem ha'kavad, yesh ma'po'lot bo'ts le'eitim te'cho'fot
אחרי הגשם הכבד, יש מפולות בוץ לעיתים תכופות |
| ↑↑↑ | 5 | city
ir
עיר | The reason why this city often has floods is because the city is located near the river.
ha'siba she'ha'eir ha'zat so've'let le'eitim krov'ot mi'shit'fo'not hi bi'glal she'ha'eir me'mo'kemet le'yad ha'na'har
הסיבה שהעיר הזאת סובלת לעיתים קרובות משיטפונות היא בגלל שהעיר ממוקמת ליד הנהר |
| ↑↑↑ | 6 | to occur
lehitrachesh
להתרחש | Earthquakes occur every year.
re'ei'dot ada'ma mi'tra'ha'shot kol sha'na
רעידות אדמה מתרחשות כול שנה. |
| ↑↑↑ | 7 | Hurricane
hurican
הוריקן. | Hurricanes usually occur in June.
hurricane be'derech clal mi'tra'hash be'uni
הוריקן בדרך כלל מתרחש ביוני. |
| ↑↑↑ | 8 | Tsunami
tzunami
צונאמי | Earthquakes usually occur before a Tsunami.
re'ei'dot ada'ma mi'tra'ha'shot be'derech clal le'fni tsu'na'mi
רעידות אדמה מתרחשות בדרך כלל לפני צונאמי. |
| ↑↑↑ | 9 | lightning
brakim
ברקים | There is usually lightning before a storm.
le'eitim krov'ot yesh bra'kim le'fni so'fa
לעיתים קרובות יש ברקים לפני סופה. |
| ↑↑↑ | 10 | forest fire
srefat ya'ar
שריפת יער | Forest fires usually occur in Summer.
sre'fot ya'ar be'derech clal mi'tra'ha'shot ba'ka'its
שריפות יער בדרך כלל מתרחשות בקיץ. |
| ↑↑↑ | 11 | to damage
lehazik
להזיק | Earthquakes can damage everything.
re'ei'dot adama ye'ho'lot le'ha'zik le'kol da'var
רעידות אדמה יכולות להזיק לכל דבר |
| ↑↑↑ | 12 | to destroy
laharos
להרוס | A tsunami can destroy a big ship.
tsu'na'mi ya'hol la'haros se'fina gedo'la
צונאמי יכול להרוס ספינה גדולה. |
| ↑↑↑ | 13 | to uproot
lahakor
לעקור | A forest fire can uproot all animals in the forest.
sre'fah be'ya'ar ye'ho'la la'akor at kol ha'hayot me'ha'ya'ar
שריפה ביער יכולה לעקור את כול החיות מהיער. |
| ↑↑↑ | 14 | to ruin
laharos
להרוס | An earthquake can ruin the whole city.
re'ei'dat ada'ma ye'ho'la la'haros at kol ha'eir
רעידת אדמה יכולה להרוס את כול העיר. |
| ↑↑↑ | 15 | to cause
ligrom
לגרום | The heavy rain caused a flood.
ha'geshem ha'ka'ved gorem le'ha'tsa'fot
הגשם הכבד גורם להצפות. |
| ↑↑↑ | 16 | volcano
har ga'ash
הר געש | A volcanic eruption causes earthquakes.
hi'tpar'tsot har ga'ash gore'met le're'ei'dat ada'ma
התפרצות הר געש גורמת לרעידות אדמה |
| ↑↑↑ | 17 | panic
panica
פאניקה | Fire causes panic.
esh gore'met le'panic'ah
אש גורמת לפאניקה. |
| ↑↑↑ | 18 | to die
lamot
למוות | Forest fires cause animals to die.
sre'fot ya'ar gor'mot le'hayot la'mot
שריפות יער גורמות לחיות למות. |
| ↑↑↑ | 19 | nature
teva
טבע | Floods often occur because humans destroy nature.
shit'fo'not mit'ra'ha'shot le'eitim krov'ot bi'glal she'beni adam horsim at ha'teva
שיטפונות מתרחשות לעיתים קרובות בגלל שבני אדם הורסים את הטבע. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 45 | 1 | rocket
til
טיל | He likes to read about rockets.
hu ohev li'kro al tiul'im
הוא אוהב לקרוא על טילים. |
| ↑↑↑ | 2 | sky
shamaim
שמים | I like to look at the sky at night.
ani ohev le'hi'stkal al ha'sha'maim ba'lay'la
אני אוהב להסתכל על השמים בלילה. |
| ↑↑↑ | 3 | to observe
lehitbonen
להתבונן | She does not like to observe the stars in the sky.
hy ohev'et le'hit'bo'nen ba'telescope ke'di li'tzpot ba'sha'maim
היא אוהבת להתבונן בטלסקופ כדאי לצפות בשמיים |
| ↑↑↑ | 4 | telescope
telescope
טלסקופ | She likes to use the telescope to watch the sky.
hy ohev'et le'hit'bo'nen ba'telescope ke'di li'tzpot ba'sha'maim
היא אוהבת להתבונן בטלסקופ כדאי לצפות בשמים. |
| ↑↑↑ | 5 | planet
kochav
כוכב. | She likes to use a telescope to observe planets at night.
hy ohev'et le'hi'sh'ta'mesh ba'telescope ke'di le'tzpot ba'koh'havim ba'lay'la
היא אוהבת להשתמש בטלסקופ כדאי לצפות בכוכבים בלילה. |
| ↑↑↑ | 6 | astronaut
astronaut
אסטרונאוט | I think being an astronaut is an interesting job.
ani hoshev she'le'hyot astro'naut zu avoda me'an'ya'net
אני חושב שלהיות אסטרונאוט זו עבודה מעניינת |
| ↑↑↑ | 7 | Saturn
shabtai
שַׁבְּתַאי | I doubt that humans can live on Saturn.
ani be'sa'fek she'beni adam ye'hol'im le'hyot be'shab'tai
אני בספק שבני אדם יכולים לחיות בשבתאי |
| ↑↑↑ | 8 | lunar eclipse
likoi yare'ach
ליקוי ירח | I doubt that we can see the lunar eclipse tonight.
ani be'sa'fek she'efshar li'rot at le'koi ha'ya're'ach ha'lay'la
אני בספק שאפשר לראות את ליקוי הירח הלילה |
| ↑↑↑ | 9 | full moon
yare'ach male
ירח מלא | She believes that she can talk to ghosts on the full moon day.
ani ma'amin she'hy ye'hola le'da'bar em ro'hot be'yom she'yesh ya're'ach ma'la
אני מאמין שהיא יכולה לדבר עם רוחות ביום שיש ירח מלא. |
| ↑↑↑ | 10 | atmosphere
atmosphera
אַטְמוֹסְפֶרָה | The astronaut believes that the moon does not have an atmosphere.
ha'astro'naut ma'amin she'la'ya're'ach ein atmo'sfe'rah
האסטרונאוט מאמין שלירח אין אטמסופרה. |
| ↑↑↑ | 11 | diameter
koter
קֹטֶר | I doubt that the diameter of the earth is bigger than Saturn's.
ani be'sa'fek she'ha'koter shel kador ha'artez gadol yoter mi'shel shab'tai
אני בספק שהקוטר של כדור הארץ גדול יותר משל שבתאי |
| ↑↑↑ | 12 | to imagine
ledamyen
לדמיין | I imagine there are aliens.
ani ma'amin she'yesh hai'za'rim
אני מאמין שיש חייזרים. |
| ↑↑↑ | 13 | Solar eclipse
likoi chama
ליקוי חמה | I can't imagine how the solar eclipse would destroy the world.
ani lo ya'hol le'tar le'atzmi eih le'koi ha'hama ya'haros at ha'olam
אני לא יכול לתאר לעצמי איך ליקוי החמה יהרוס את העולם. |
| ↑↑↑ | 14 | solar system
ma'arechet hashemesh
מערכת השמש | I imagine there are two suns in our solar system.
ani me'ni'ach she'yesh she'tai sh'ma'shot be'ma'archet ha'she'mesh she'lanu
אני מניח שיש שתי שמשות במערכת השמש שלנו. |
| ↑↑↑ | 15 | satellite
lavyan
לויין | I imagine that in ten years time, there will be many satellites in the sky.
ani meda'myan she'be'od 10 sha'nim, yi'ehu har'be lav'ia'nim ba'sha'maim
אני מדמיין שבעוד 10 שנים, יהיו הרבה לווינים בשמיים. |
| ↑↑↑ | 16 | spaceship
chalalit
חללית | I imagine that we can take a spaceship to the moon.
ani meda'myan she'efshar la'ka'hat ha'la'lit la'ya're'ach
אני מדמיין שאפשר לקחת חללית לירח. |
| ↑↑↑ | 17 | to suppose
leshaer
לשער | I suppose there are many solar systems.
ani me'sha'er she'yesh ha'rbe ma'archa'ot solari'ot
אני משער שיש הרבה מערכות סולאריות |
| ↑↑↑ | 18 | galaxy
galaxia
גלקסיה | Earth is a planet in a solar system of the galaxy.
kador ha'artez hu ko'khav le'het be'ma'arch'et ha'she'mesh shel ha'galaxi'ah
כדור הארץ הוא כוכב לכת במערכת השמש של הגלקסיה. |
| ↑↑↑ | 19 | universe
yekom
יקום | I suppose there are many galaxies in the universe.
ani me'ni'ach she'yesh har'be galax'iot ba'ye'kom
אני מניח שיש הרבה גלקסיות ביקום. |
| ↑↑↑ | 20 | orbit
maslul
מַסְלוּל | I just realized the orbit of the Earth is not a circle.
be'di'yuk he'vanti she'ha'ma'slul shel kador ha'artez ein'o agol
בדיוק הבנתי שהמסלול של כדור הארץ אינו עגול |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 46 | 1 | to fix
letaken
לתקן | I fixed the table myself.
gram'ti le'ba'ali le'ta'ken at ha'delet
גרמתי לבעלי לתקן את הדלת |
| ↑↑↑ | 2 | door
delet
דלת | I had my husband fix the door.
gram'ti lu li'ts'bu'ah at ha'delet be'adom
גרמתי לו לצבוע את הדלת באדום |
| ↑↑↑ | 3 | to paint
litzboa
לצבוע | I had him paint the door red.
tsa'va'ti at ha'delet be'adom
צבעתי את הדלת באדום. |
| ↑↑↑ | 4 | roof
gag
גג | I had him fix the roof.
gram'ti lu le'ta'ken at ha'gag
גרמתי לו לתקן את הגג. |
| ↑↑↑ | 5 | living room
salon
סלון | She had him paint the living room blue.
hy garm'ah lu li'ts'bu'ah at ha'sa'lon be'ka'hol
היא גרמה לו לצבוע את הסלון בכחול. |
| ↑↑↑ | 6 | kitchen
mitbach
מטבח | The kitchen was painted white last week.
ha'mit'bach nits'ba be'la'van shavu'ah she'avar
המטבח נצבע בלבן שבוע שעבר |
| ↑↑↑ | 7 | sink
kiyor
כיור | The sink was fixed yesterday.
ha'ki'ur to'kan etmol
הכיור תוקן אתמול. |
| ↑↑↑ | 8 | to keep
lishmor
לשמור | Fruits are kept in the kitchen.
pi'rot ni'shma'rim ba'mit'bach
פירות נשמרים במטבח |
| ↑↑↑ | 9 | storage room
machsan
מחסן | Old clothes were kept in the storage room.
be'ga'dim ye'sha'nim ni'shme'ru be'hadar ha'eich'soon
בגדים ישנים נשמרו בחדר האיחסון. |
| ↑↑↑ | 10 | closet
aron
ארון | Old shoes were kept in the red closet.
na'alim ye'sha'not ni'shma'ru ba'aron
נעליים ישנות נשמרו בארון |
| ↑↑↑ | 11 | bedroom
cheder shena
חדר שינה | My mother has allowed me to paint the bedroom blue
ama sheli mar'sha li lits'bo'ah at ha'heder sh'inah be'ka'hol
אמא שלי מרשה לי לצבוע את החדר שינה בכחול. |
| ↑↑↑ | 12 | to remind
lehazkir
להזכיר | She reminded him to paint the door white.
hy he'zki'rah lu lits'bo'ah at ha'delet be'la'van
היא הזכירה לו לצבוע את הדלת בלבן. |
| ↑↑↑ | 13 | curtains
vilonot
וילונות. | He forced me to change the curtains.
hu eich'ri'ah oti le'sha'not at ha'vi'lo'not
הוא הכריח אותי לשנות את הוילונות. |
| ↑↑↑ | 14 | to advise
leya'etz
לייעץ | The doctor advised me to sleep eight hours per day.
ha'rofeh yii'atz li li'shon 8 shaot ra'zof
הרופא ייעץ לי לישון 8 שעות רצוף |
| ↑↑↑ | 15 | pillow
carit
כרית | The doctor advised me to sleep with a pillow.
ha'doctor he'mlitz li li'shon em ka'rit
הדוקטור המליץ לי לישון עם כרית. |
| ↑↑↑ | 16 | blanket
smicha
שמיכה | I told him to keep the blanket in the bedroom.
amarti lu lish'mor al ha'sh'mi'cha be'hadar ha'shi'nah
אמרתי לו לשמור על השמיכה בחדר השינה |
| ↑↑↑ | 17 | bookshelf
madaf sfarim
מדף ספרים | I just helped her put her books on the bookshelf.
be'di'yuk azar'ti la le'ha'ni'ach at ha'sfra'im be'ma'daf ha'sfra'im
בדיוק עזרתי לה להניח את הספרים במדף הספרים. |
| ↑↑↑ | 18 | window
chalon
חלון | He just helped me clean the windows.
be'di'yuk azar'ti la le'na'kot at ha'halo'not
בדיוק עזרתי לה לנקות את החלונות. |
| ↑↑↑ | 19 | to decorate
le'atzev
לעצב | She helped him decorate his bedroom.
hy ozer'et li le'at'zev at hadar ha'shi'nah
היא עוזרת לי לעצב את חדר השינה. |
| ↑↑↑ | 20 | to renovate
leshapetz
לשפץ | I helped him renovate his house.
azar'ti la le'at'zev me'ha'dash at ha'bait
עזרתי לו לעצב מחדש את הבית. |
| ↑↑↑ | 21 | to build
livnot
לבנות | He helped his father build a new kitchen.
hu azar le'aba she'lu liv'not mit'bach ha'dash
הוא עזר לאבא שלו לבנות מטבח חדש. |
| ↑↑↑ | 22 | to replace
le'hachlif
להחליף | He just replaced the closet in the bedroom.
hu be'di'yuk hech'lif at ha'aron be'hadar ha'shi'nah
הוא בדיוק החליף את הארון בחדר השינה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 47 | 1 | to break
lishbor
לשבור |
|
| ↑↑↑ | 2 | robber
ganav
גנב | She was sleeping when the robber broke the window.
hy yash'nah she'ha'ganav pa'ratz la derech ha'ha'lon
היא ישנה שהגנב פרץ לה דרך החלון. |
| ↑↑↑ | 3 | to look for
lechapes
לחפש | The robber was looking for money in the bedroom when I was in the kitchen.
ha'ganav hi'pes kesef be'hadar ha'shi'nah be'zman she'ani hayati ba'mit'bach
הגנב חיפש כסף בחדר השינה בזמן שאני הייתי במטבח. |
| ↑↑↑ | 4 | to catch
litfos
לתפוס | The robber was looking for money when the police caught him.
ha'sho'ded hi'pes kesef be'zman she'ha'mi'sh'ta'rah tafs'ha oto
השודד חיפש כסף בזמן שהמשטרה תפסה אותו. |
| ↑↑↑ | 5 | to escape
livro'ach
לברוח | The robber could escape the police.
ha'sho'ded ya'chal li'vro'ach me'ha'mi'sh'ta'rah
השודד יכל לברוח מהמשטרה. |
| ↑↑↑ | 6 | to rob
lishdod
לשדוד | The robber robbed this house.
ha'sho'ded sha'dad at ha'bait ha'ze
השודד שדד את הבית הזה. |
| ↑↑↑ | 7 | Crime
pesha
פשע | He committed the crime.
hu bi'tze'ha at ha'pe'sha
הוא ביצע את הפשע. |
| ↑↑↑ | 8 | to cheat
leramot
לרמאות | He cheated during a school exam.
hu ri'mah be'behin'at beit ha'sefer
הוא רימה בבחינת בית הספר |
| ↑↑↑ | 9 | stealing
gneva
גניבה | Stealing money is a crime.
li'gnov kesef ze pe'sha
לגנוב כסף זה פשע. |
| ↑↑↑ | 10 | defendant
hagana
הגנה | He is a defendant in the crime.
hu ash'ham ba'pe'shi'ha
הוא אשם בפשיעה. |
| ↑↑↑ | 11 | court
bait hamishpat
בית המשפט | The defendant appeared in court.
ha'ne'ah'sham ho'fi'ha be'beit ha'mish'pat
הנאשם הופיע בבית משפט. |
| ↑↑↑ | 12 | guilty
ashem
אשם | The court found him guilty.
beit ha'mish'pat ma'tza oto ash'ham
בית המשפט מצא אותו אשם. |
| ↑↑↑ | 13 | to apologize
lehitnatzel
להתנצל | The defendant has never apologized.
ha'ne'ah'sham me'olam lo hit'na'tsel
הנאשם מעולם לא התנצל. |
| ↑↑↑ | 14 | victim
korban
קורבן | The victim has never received an apology.
ha'kor'ban me'olam lo ki'bal hit'na'ts'lut
הקורבן מעולם לא קיבל התנצלות. |
| ↑↑↑ | 15 | witness
ed reyiya
עד-ראייה | The witness has never been to court.
ha'ed me'olam lo haya ba'beit ha'mish'pat
העד מעולם לא היה בבית המשפט. |
| ↑↑↑ | 16 | judge
shofet
שופט | The judge has never seen such a crime.
ha'sho'fat me'olam lo ra'ah pe'sha she'ka'ze
השופט מעולם לא ראה פשע שכזה. |
| ↑↑↑ | 17 | suspect
chashod
חשוד | The suspect has never seen the witness before.
ha'cha'shod lo ra'ah at ha'ed le'fni
החשוד לא ראה את העד לפני. |
| ↑↑↑ | 18 | innocent
chaf mipesha
חף מפשע | The suspect is innocent.
ha'cha'shod haf mi'pe'sha
החשוד חף מפשע. |
| ↑↑↑ | 19 | to commit suicide
lehitabed
להתאבד | The victim planned to commit suicide.
ha'kor'ban ti'ch'nen le'hi'ta'bed
הקורבן תכנן להתאבד |
| ↑↑↑ | 20 | to confess
lehitvadot
להתוודות | The defendant confessed that he stole money from the victim.
ha'ne'ah'sham hit'vada she'ganav kesef me'ha'kor'ban
הנאשם התוודה שגנב כסף מהקורבן |
| ↑↑↑ | 21 | to deny
lidchot
לדחות | The suspect denied committing the crime.
ha'cha'shod da'ha kol me'ora'vot be'bi'tsu'ha ha'pe'sha
החשוד דחה כול מערבות בביצוע הפשע. |
| ↑↑↑ | 22 | to admit
lehotdot
להודות | The defendant admitted that he robbed the victim's house.
ha'ne'ah'sham ho'dah she'hu ganav me'ha'bait shel ha'kor'ban
הנאשם הודה שהוא גנב מהבית של הקורבן. |
| ↑↑↑ | 23 | case
mikre
מקרה | The judge decided that he is guilty in this case.
ha'sho'fat ho'di'ah she'hu nim'tsa ah'shem ba'mikra ha'ze
השופט הודיע שהוא נמצא אשם במקרה הזה. |
| ↑↑↑ | 24 | to prove
lehochi'ach
להוכיח | He proved that he is innocent.
hu och'iach she'hu haf mi'pe'sha
הוא הוכיח שהוא חף מפשע. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 48 | 1 | fever
chom
חום | If the body temperature is more than 40 degrees, you have a fever.
am hom ha'gof shel'ah yoter mi40 ma'ah'lot, yesh le'ach hom
אם חום הגוף שלך יותר מ40 מעלות, יש לך חום |
| ↑↑↑ | 2 | diabetes
sוkeret
סוכרת | If you eat too many sweets, you will get diabetes.
am ata ohal yoter me'dai me'to'kim, ata te'ka'bel sa'ke'ret
אם אתה אוכל יותר מידי מתוקים, אתה תקבל סכרת. |
| ↑↑↑ | 3 | diarrhea
shilshol
שלשול | If you eat spoiled food, you will get diarrhea.
am ata to'hal ohal me'lu'ach'lah, ata te'ka'bel shil'shol
אם אתה תאכל אוכל מלוכלך, אתה תקבל שלשול. |
| ↑↑↑ | 4 | to sit
lashevet
לשבת | If you sit for a long time, you will get a backache.
am ata ti'she'hav yoter me'dai zman, ata te'ka'bel ke'avii gav
אם אתה תשב יותר מדי זמן, אתה תקבל כאבי גב |
| ↑↑↑ | 5 | healthy
bari
בריא | If I eat more vegetables, I will be healthy.
am ani ohel yoter ye'rakot, ani ah'haya ba'rii
אם אני אוכל יותר ירקות, אני אהיה בריא. |
| ↑↑↑ | 6 | possible
efshari
אפשרי | If it is possible, I will go home.
am ze ef'sha'ri, ani eh'lach ha'bait'ha
אם זה אפשרי, אני אלך הביתה. |
| ↑↑↑ | 7 | to exercise
lehitamen
להתאמן | If possible, you should exercise every day.
am ze ef'sha'ri, ata tsah'rih le'hi'ta'men kol yom
אם זה אפשרי, אתה צריך להתאמן כול יום. |
| ↑↑↑ | 8 | fresh
ra'anan
רענן | If you do yoga every day, you will look fresh.
am ata ta'asa yoga kol yom, ata ti'ra'ha ra'an'nan
אם אתה תעשה יוגה כל יום, אתה תראה רענן |
| ↑↑↑ | 9 | in good shape
bekosher tov
בכושר טוב | If you go to the gym often, you will be in good shape.
am ata oleh la'heder kosher le'eitim krov'ot, ata ti'haya be'kosher tov
אם אתה הולך לחדר כושר לעיתים קרובות, אתה תהיה בכושר טוב. |
| ↑↑↑ | 10 | necessary
hechrechi
הכרחי | If necessary, I will fix the car by myself.
am ze ech'ri'he, ani ata'ken at ha're'chev be'atz'mi
אם זה הכרחי, אני אתקן את הרכב בעצמי. |
| ↑↑↑ | 11 | headache
ke'ev rosh
כאב ראש | If I had slept earlier last night, I would not have a headache now.
am hayati ya'shen mo'kdam yoter ba'lay'la ha'kodem, lo haya li ke'av rosh ach'shav
אם הייתי ישן מוקדם יותר בלילה הקודם, לא היה לי כאב ראש עכשיו |
| ↑↑↑ | 12 | stomach ache
ke'evei beten
כאבי בטן | If I had eaten less last evening, I would not have a stomach ache now.
am hayati ohel pa'hot ba'lay'la ha'kodem, lo haya li ke'av be'ten ach'shav
אם הייתי אוכל פחות בלילה הקודם, לא היה לי כאב הבטן עכשיו. |
| ↑↑↑ | 13 | shoulder pain
ke'evei ktefaim
כאבי כתפיים | If she had not worked too long, she would not have shoulder pain now.
am hy lo hay'tha oved'at kol kah har'be zman, hy lo hay'tha so've'let mi'ke'av ke'ti'fa'im
אם היא לא הייתה עובדת כול כך הרבה זמן, היא לא הייתה סובלת מכאב כתפיים. |
| ↑↑↑ | 14 | to brush one's teeth
letzachtze'ach shinaim
לצחצח שיניים | If I had brushed my teeth everyday, I would not have a toothache now.
am hayati me'tzah'zah at ha'shi'na'im kol yom, lo haya li ke'av shi'na'im ach'shav
אם הייתי מצחצח את השיניים כל יום, לא היה לי כאב שיניים עכשיו |
| ↑↑↑ | 15 | to shower
lehitkale'ach
להתקלח | If I didn't shower after exercise at night, I would not sleep well.
am lo hayati mi'tka'le'ach ah'rei ha'eimon lay'la ha'kodem, lo hayati ya'hol li'shon tov
אם לא הייתי מתקלח אחרי האימון לילה הקודם, לא הייתי יכול לישון טוב. |
| ↑↑↑ | 16 | pain killer
meshakech ke'evim
משכך כאבים | If I had taken pain killers, I would not have felt so much pain yesterday.
am hayati lo'kah me'sha'kchi ke'av'im, lo hayati mar'gish kol kah ke'av etmol
אם הייתי לוקח משככי כאבים, לא הייתי מרגיש כול כך כאב אתמול. |
| ↑↑↑ | 17 | to recover
lehitoshesh
להתאושש | If I had taken medicine yesterday, I would have recovered by now.
to hayati lo'kah tro'fot etmol, hayati mah'lim kvar
אם הייתי לוקח תרופות אתמול, הייתי מחלים כבר. |
| ↑↑↑ | 18 | operation
nitoach
ניתוח | If I hadn't had the operation, I wouldn't have recovered from the pain.
am lo hayati over at ha'ni'tu'ach, lo hayati mah'lim me'ha'ke'av
אם לא הייתי עובר את הניתוח, לא הייתי מחלים מהכאב |
| ↑↑↑ | 19 | treatment
tipol
טיפול | If I had had more money, I would have started the treatment.
am haya li yoter kesef, hayati mat'hil ti'pul
אם היה לי יותר כסף, הייתי מתחיל את הטיפול. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 49 | 1 | Birthday
yom huledet
יום הולדת | I wish you a happy birthday.
ani ma'ach'el le'ach yom ho'ledet sa'me'ach
אני מאחל לך יום הולדת שמח. |
| ↑↑↑ | 2 | to celebrate
lachgog
לחגוג | We will celebrate my birthday at my apartment tonight.
anachnu na'ch'gog at yom ha'ho'ledet sheli ha'erev ba'dira sheli
אנחנו נחגוג את יום ההולדת שלי הערב בדירה שלי |
| ↑↑↑ | 3 | October
october
אוקטובר | My birthday is on 25 October 1972.
yom ha'ho'ledet sheli hu ba25 be'october 1972
יום ההולדת שלי הוא ב25 באוקטובר 1972 |
| ↑↑↑ | 4 | Anniversary
yom nisoyim
יום נישואין | We wish you a happy anniversary.
anu me'ach'lim la'chem yom ni'so'in sha'me'ach
אנו מאחלים לכם יום נשואין שמח. |
| ↑↑↑ | 5 | Housewarming
chanukat bait
חנוכת בית | We planned to have our housewarming celebration this Summer.
te'tach'ne'nu at ha'gi'gat ha'nu'kat ha'bait ba'ka'itz
תכננו את חגיגת חנוכת הבית בקיץ. |
| ↑↑↑ | 6 | exam
bchina
בחינה | I hope that you pass your university entrance exam!
ani me'ka'veh she'ta'avru at be'hi'nat ha'ma'avar la'universi'ta
אני מקווה שתעברו את בחינת המעבר לאוניברסיטה |
| ↑↑↑ | 7 | scholarship
milga
מלגה | He hopes he will get a scholarship from Japan.
ani me'ka'veh she'hu yi'ka'bel milga mi'yapan
אני מקווה שהוא יקבל מלגה מיפן. |
| ↑↑↑ | 8 | to fail
lehichashel
להיכשל | I hope we will not fail the exam.
ani me'ka'veh she'lo ni'ka'shel ba'be'hina
אני מקווה שלא ניכשל בבחינה |
| ↑↑↑ | 9 | smooth
chalak
חלק | I hope your interview goes smoothly.
ani me'ka'veh she'ha'ra'hayon shel'ha ya'avor ha'lak
אני מקווה שהראיון שלך יעבור חלק. |
| ↑↑↑ | 10 | to improve
leshaper
לשפר | I hope I can improve my speaking skills soon.
ani me'ka'veh she'ohal le'sha'per at ki'sho'rei ha'dibur sheli be'ka'rov
אני מקווה שאוכל לשפר את כישורי הדיבור שלי בקרוב. |
| ↑↑↑ | 11 | to wish
lekavot
לקוות |
|
| ↑↑↑ | 12 | promotion
kidom
קידום | I wish I could get a promotion to be the manager soon.
ani me'ka'veh she'ohal le'ka'bel kidom li'hyot me'na'hal be'ka'rov
אני מקווה שאוכל לקבל קידום להיות מנהל בקרוב. |
| ↑↑↑ | 13 | to become
lahafoch
להפוך | They wish they could become parents soon.
ham me'ka'vim she'ham yo'hlu le'hyot horim be'ka'rov
הם מקווים שהם יכולו להיות הורים בקרוב |
| ↑↑↑ | 14 | to study hard
lilmod kashe
ללמוד קשה | She became a doctor because she studied hard.
hy aff'ac'ha le'rofa'ha bi'glal she'hy lam'da kashe
היא הפכה לרופאה בגלל שהיא למדה קשה |
| ↑↑↑ | 15 | training
imonim
אימונים | He became a manager because he went to the training often.
hu aff'ach le'me'na'hal bi'glal she'hu alach la'ei'monim le'eitim krov'ot
הוא הפך למנהל בגלל שהוא הלך לאימונים לעיתים קרובות |
| ↑↑↑ | 16 | wedding
chatona
חתונה | I hope you can come to my wedding in January.
ani me'ka'veh she'to'hal la'vo la'ha'tona sheli be'ya'nuar
אני מקווה שתוכל לבוא לחתונה שלי בינואר. |
| ↑↑↑ | 17 | wedding cake
ogat chatona
עוגת חתונה | I hope I can have a big wedding cake on my wedding day.
ani me'ka'veh she'ohal le'ka'bel o'gat ha'tona ged'ola be'yom ha'ni'so'im sheli
אני מקווה שאוכל לקבל עוגת חתונה גדולה ביום הנשואים שלי. |
| ↑↑↑ | 18 | wedding ring
taba'at nisoyin
טבעת נישואין | He hopes she will like the wedding ring that he bought.
hu me'ka'veh she'hy to'hav at ha'ta'bat she'hu ka'na
הוא מקווה שהיא תאהב את הטבעת שהוא קנה. |
| ↑↑↑ | 19 | celebration
chagiga
חגיגה | He hopes that the guests will enjoy the wedding celebration.
hu me'ka'veh she'ha'or'him ye'ha'nu mi'ha'gi'gat ha'ni'so'im
הוא מקווה שהאורחים יהנו מחגיגות הנשואים. |
| ↑↑↑ | 20 | Invitation letter
mictav hazmana
מכתב הזמנה | I hope I can send out 100 invitation letters today.
ani me'ka'veh she'ani ohal li'sh'loah 100 mi'chta'vi ha'zma'nah ha'yom
אני מקווה שאני אוכל לשלוח 100 מכתבי הזמנה היום |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
| 50 | 1 | to stop
lehafsik
להפסיק | I wish it would stop raining.
ani me'ka'veh she'ya'fsik la're'det geshem
אני מקווה שיפסיק לרדת גשם. |
| ↑↑↑ | 2 | to love
leheov
לאהוב | I wish he would love me one day.
ani me'ka'veh she'hu yu'hav oti yom ehad
אני מקווה שהוא יאהב אותי יום אחד. |
| ↑↑↑ | 3 | to come back
lachazor
לחזור | I wish she would come back to me.
ani me'ka'veh she'hy to'hal la'hazor ali
אני מקווה שהיא תוכל לחזור אלי |
| ↑↑↑ | 4 | to remember
lizcor
לזכור | I wish he would remember her.
ani me'ka'veh she'hu yiz'kor otah
אני מקווה שהוא יזכור אותה. |
| ↑↑↑ | 5 | rich
ashir
עשיר | If I were rich, I would buy a big house.
am hayati ash'eir, hayati kone bait gadol
אם הייתי עשיר, הייתי קונה בית גדול. |
| ↑↑↑ | 6 | angry
ko'es
כועס | If she were that woman, she would be very angry.
am hyi hay'tah ha'eisha ha'zat, hy hay'tah meod ko'as'et
אם היא הייתה האישה הזאת, היא הייתה מאד כועסת |
| ↑↑↑ | 7 | to win
lenatze'ach
לנצח | If he were strong, he would win.
am hu haya hazak, hu haya me'na'za'ach
אם הוא היה חזק, הוא היה מנצח. |
| ↑↑↑ | 8 | to forgive
lislo'ach
לסלוח | If I were you, I would not forgive him.
am ha'hayati ata, lo hayati so'le'ach lu
אם הייתי אתה, לא הייתי סולח לו. |
| ↑↑↑ | 9 | monkey
kof
קוף | If I were a monkey, I would only eat bananas.
am ha'hayati kof, hayati ohel rak banan'ot
אם הייתי קוף, הייתי אוכל רק בננות. |
| ↑↑↑ | 10 | villa
vila
ווילה | I wish that I had a villa.
ha'le'vai she'hay'tha li villa
הלוואי שהיה לי ווילה. |
| ↑↑↑ | 11 | Spanish
sfaradit
ספרדית | I wish I could speak Spanish, so I could talk to him.
ha'le'vai she'hayati ya'hol le'da'bar sfa'ra'dit, ke'di she'hayati ya'hol le'da'bar ito
הלוואי שהייתי יכול לדבר ספרדית, כדי שהייתי יכול לדבר איתו |
| ↑↑↑ | 12 | attention
tsumat lev
תשומת לב | I wish I had paid more attention to my health.
ha'le'vai she'hayati sam lev yoter la'be'ri'ot sheli
הלוואי שהייתי שם לב יותר לבריאות שלי. |
| ↑↑↑ | 13 | to spend time
levalot
לבלות | I wish I had spent more time reading books.
ha'le'vai she'hayati ya'hol le'va'lot yoter zman be'kriat sfa'rim
הלוואי שהייתי יכול לבלות יותר זמן בקריאת ספרים |
| ↑↑↑ | 14 | fun
kef
כיף | Have fun!
te'va'la!
תבלה! |
| ↑↑↑ | 15 | happiness
shimcha
שמחה | I wish you happiness.
ani ma'ah'hal le'ach sim'ha
אני מאחל לך שמחה |
| ↑↑↑ | 16 | health
briot
בריאות | I wish you good health.
ani ma'ah'hal she'ti'he'yah le'ach be'ri'ot tova
אני מאחל שתהיה לך בריאות טובה. |
| ↑↑↑ | 17 | success
hatzlacha
הצלחה | I wish you success in your study.
ani ma'ah'hal she'taz'li'ach ba'lim'odim
אני מאחל שתצליח בלימודים. |
| ↑↑↑ | 18 | luck
mazal
מזל | I wish you luck.
ani ma'ah'hal le'ach be'atz'la'ha
אני מאחל לך הצלחה. |
| Lesson | Item | Vocabulary Item | Phrase Item |
|---|
